73
חוק מסגרת או חוק מפורט – קרחון בצורת פירמידה
מעיון בחוק ובתכניו ניתן להתרשם כי בדומה למה שהציע השירות, מדובר למעשה
בחוק מעורב מבחינת סגנון החקיקה בהתייחס לסיווג שעליו הצבענו לעיל, בין חקיקת
מסגרת לחקיקה מפורטת. ההבדל הוא במידת הפירוט שמופיעה בהם. נוסח השירות
עושה שימוש נרחב יותר בהפניה לכללים, כדי להותיר לשירות ולדרג המאשר את
הכללים גמישות מרבית להתאמת הנורמה החוקית לצורכי העבודה המשתנים. כך
למשל בסוגיית החיפוש למטרות איסוף מידע, נוסח השירות מגדיר את תחומי הפעולה
האפשריים ומותיר את הפירוט, לרבות בעלי הסמכות לביצוע, לאישור ולדרכי הפיקוח
לכללים שיאושרו על ידי נציגות הכנסת. החוק, לעומת זאת, מפרט יותר את אמות
ואת בעליהן. כך גם בסוגיית סינון הביטחון: נוסח
194
המידה להפעלת הסמכויות
השירות מעביר את הפרטים לטיפול הכללים, מתוך הנחה שעל בסיס חקיקה ראשית
מסמיכה אפשר להניח יסוד מוצק דיו לפעילות זו, לרבות קביעת סמכות השגה, שימוש
במידע וחובות המעסיקים של המועמדים לעבודה במשרות הטעונות הכשר ביטחוני.
החוק, לעומת זאת, מפרט את ההסדר במסגרת החקיקה הראשית. הוא הדין לגבי
חובת הדיווח של השירות כלפי חוץ: נוסח השירות קובע את החובה ומותיר את
החוק מפרט את חובת הדיווח עד כדי קביעת התדירות
195
התכנים לקביעה בכללים;
196
שלה.
החוק בנוי אפוא כקרחון בצורת פירמידה: ראשו גלוי מעל פני המים אך בסיסו שקוע
וחסוי מן העין. הדבר נעשה על ידי קביעת העיקרון של מתן הסמכה לחקיקת תקנות,
כללים, הוראות השירות ונהלים. המסגרת לאותה רמה נורמטיבית נקבעה בחוק, אך
פרטיה אמורים להיקבע בחקיקת משנה שחלקה )כללים, הוראות השירות ונהלים(
יהיה חסוי מעין הציבור. מבחינה זו זהו אכן חוק מסגרת. לעומת זאת, בקשר לעניינים
מהותיים אחרים, שבהם באה ההצעה לענות על קשיים משפטיים שללא חקיקת
כנסת מפורשת יתקשה השירות לעסוק בהם, ניתן הפתרון המלא, ולעתים אף באופן
מפורט, בגוף החוק. כך בקשר לסוגיית החיפושים הסמויים, סוגיית סינון הביטחון,
התחקיר, נתוני תקשורת ועוד. הדגם הישראלי הוא אפוא דגם מעורב שאיננו בגדר
מסגרת בלבד, כפי שהדבר נעשה, למשל, בחוק האנגלי, אך גם איננו מאריך בפרטים
491 החוק נוקט לשון: "היה... יסוד סביר להניח" )סעיף 9(; "ראש הממשלה רשאי להתיר... אם שוכנע" )סעיף
הנוקט לשון אובייקטיבית: "שיש בהם צורך לשם מילוי תפקידי השירות".
מנוסח השירות
01(, להבדיל
591 סעיף 01.
691 סעיף 21.