חוק שירות הביטחון הכללי – אנטומיה של חקיקה

ורעיונות ואת הנימוקים לדחייתם מהמסגרת של הצעת חוק. מעבר לעניין ה"פיקנטי"

או לעצם התיעוד לטובת הזיכרון ההיסטורי, הם יכולים לתרום להבנת ההקשרים

האחרים של העבודה שנעשתה. הדברים יובאו להלן לאו דווקא לפי סדר החשיבות

שלהם.

מעמד סגן ראש השירות ומעמד מטה השירות

במהלך העבודה נשקלה האפשרות ליצור מעמד סטטוטורי נפרד למטה השירות,

הטעם לכך היה בחינת אפשרות למתן

168

לסגן ראש השירות ולראשי האגפים בשירות.

עצמאות מסוימת לגופים ולבעלי תפקידים אלה באופן כללי או לצורך סוגי משימות,

החלטות, תחומי אחריות או תפקידים. המשמעות של מתן מעמד כזה היא כמובן

הרעיון

169

חיזוקו על חשבון אינטרסים פיקודיים או ניהוליים אחרים במבנה השירות.

לעצמאות של מוסדות ובעלי תפקידים בתוך הארגון, ובייחוד מעמד המטה, הוא רעיון

חדשני שאינו מוכר בארגונים היררכיים שבהם רק עמדת ראש הארגון קובעת וכל

השאר הם בגדר יועצים ומסייעים. בסופו של דבר ירד הרעיון מן הפרק בכל הנוגע

במישור הנקודתי הוענק מעמד מיוחד למבקר השירות, ובשלב מאוחר

170

להסדר כללי.

171

יותר אף נשקלה האפשרות לעיגון מעמדו של היועץ המשפטי של השירות.

חובת היוועצות משפטית

בשלב ראשוני של העבודה הוצע, כנראה בגין ניסיון העבר, לקבוע סוגי פעילויות של

השירות אשר יחייבו היוועצות מוקדמת של ראש השירות או מטעמו עם יועץ משפטי.

הרעיון היה לבסס בקרה בזמן אמת על שיקול הדעת של מקבלי ההחלטות, בעיקר

בכל מה שקשור בפעילות שיש בה פגיעה אפשרית בזכויות אדם, כדי לצמצם במידת

, עמ' 35.

עבודת הגמר

168

961 לעניין מעמד המטה בהקשרים של סמכות ואחריות ראה רוטר, הערה 351 לעיל, עמ' 21-31.

071 בדיוני צוות ההיגוי הראשון הרעיון נראה סביר, וד"ר שלגי הונחה להציעו באופן מפותח ומפורט יותר. ואכן,

בהמשך הוצע עיגון המעמד. בדיוני צוות ההיגוי השני הוחלט להעביר ההכרעה למטה השירות. משלב זה

ואילך הרעיון הוסר מעל הפרק, בלא שיש ברישומים נימוקים כתובים לכך. ניתן לשער שהטעם להסרתו

היה המגמה שלא לפגום בסדרי הניהול המקובלים בארגונים היררכיים ולשבשם.

171 הצעה ברוח זו הועברה למשרד המשפטים על ידי השירות לאחר פרסום ההצעה הכחולה, ולאחר הקריאה

הראשונה בכנסת. בפועל לא עוגן מעמד היועץ המשפטי, כפי שאיננו מעוגן ביחידות אחרות של הרשות

המבצעת. ייתכן שהיה מקום להמשיך לחשוב על כך תוך השוואה למעמד הפצ"ר בצבא, אך מטעמים

שונים זה לא נעשה. ההשוואה לנעשה בצבא, למרות הדמיון הבסיסי שבין הארגונים, מחייבת הבחנה בין

תפקידי ייעוץ לתפקידי אכיפה פלילית, סוגיה סבוכה הנוגעת בין השאר לזיקה שבין תפקיד היועץ המשפטי

לממשלה לתפקיד פרקליט המדינה.