10
יחסים עם ישראל לאחר הבחירות הכלליות בהודו שהיו אמורות להתקיים כחודש
לאחר פגישתם, אולם בסופו של דבר הסתיים העניין בלא כלום. בתחילה תירצו
ההודים את אי מימוש ההסכמה לכינון היחסים הדיפלומטיים בסיבות כלכליות
וטכניות אולם לאחר ששוגרה איגרת רשמית של ישראל להודו בנושא זה בפברואר
3591, הגיעה תשובה רשמית שלילית, שלמרות ניסוחה הדיפלומטי סתמה את הגולל
) התהליך המתוכנן
Brecher
על אפשרות זו. לפי ההיסטוריון הנודע מייקל ברצ'ר (3691
לכינון יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות השתבש בניו דלהי כתוצאה מלחץ פוליטי
של שר החינוך המוסלמי, שהיה חבר בכיר במפלגת הקונגרס ומקורב לנהרו, ומאחר
שנהרו עצמו, למרות מעמדו הפוליטי המיוחד והבכיר, נרתע בסופו של דבר מלקבל
החלטה חיובית בנושא זה. באוגוסט 3591, שלוש שנים לאחר שהודו הכירה בישראל,
פתחה ישראל קונסוליה בבומביי אולם שנתיים לאחר מכן, באפריל 5591, ישראל
ספגה מכה תדמיתית ומדינית קשה לאחר שלא הוזמנה לקחת חלק בכנס מדינות
אפריקה אסיה (ועידת בנדונג) שנערך באינדונזיה, שנהרו היה ממארגניו הבולטים.
הצהרת הסיכום בכנס התייחסה לסכסוך הישראלי ערבי כאל מקור סכנה לשלום
העולם, תוך הבעת תמיכה בערביי פלסטין. מבצע קדש, באוקטובר 6591, זכה לתגובות
נזעמות מצידו של נהרו ובשלב זה היה ברור לקובעי המדיניות בישראל שלא ניתן
יהיה לשכנע אותו לכונן יחסים דיפלומטיים עמה. בעקבות ועידת בנדונג הפכה הודו
למנהיגה בולטת בארגון המדינות הבלתי מזדהות (שהוקם בשנת 1691 בבלגרד) והפכה
בהדרגה לגורם מוביל בעמדתו האנטי ישראלית של הארגון. לאחר תבוסתה של הודו
במלחמתה עם סין ביוני 2691, פנה נהרו באגרת רשמית לראש ממשלת ישראל דוד בן
גוריון בבקשת סיוע. בעקבות בקשה זו העניקה ישראל להודו סיוע צבאי שכלל אמצעי
לחימה ותחמושת ובהמשך נערכו גם ביקורי עבודה של אנשי צבא בכירים מישראל.
בעקבות הדלפה תקשורתית ומחאה מצרית הופסק שיתוף הפעולה, הוכחש ולא חודש
עוד בתקופת שלטונו של נהרו.
)
Lal Bahadur Shastri
מחליפו של נהרו, ראש הממשלה לאל בהאדור שאסטרי (
פנה לישראל בבקשה לסיוע צבאי בעקבות מלחמת הודו פקיסטן בשנת 5691. ישראל
נענתה לבקשתו בחיוב ושיגרה להודו סיוע צבאי, אולם גם הפעם ללא כל הכרת תודה
מדינית מצידה של הודו. במהלך מלחמת הודו פקיסטן בשנת 1791, שהביאה בסופו
של דבר להקמת בנגלדש, העבירה ישראל להודו אמצעי לחימה ותחמושת, שוב ללא
כל דיווידנד מדיני מצידה של הודו.