מדינת תל אביב – איום על ישראל

9 / 74

קריאת תיגר על מדינת ישראל (בגבולות הקו הירוק על התיקונים השונים בו מאז
7691). אם לא ייעצר תהליך זה, יהיה סופו פורענות נוראה לכל המפעל הציוני כולו,
משום שמדינת תל אביב, אותה מדינה שבין חדרה לאשקלון ועד פרוזדור ירושלים,
.לא תוכל להתקיים זמן רב ללא עורף
אבל, לתהליך זה יש עוד פן. ככל שהאוכלוסייה היהודית מתכנסת בהדרגה לאזורי
הליבה, כך הולכים ומידרדרים תנאי החיים בה, עד שהיא תיהפך לעיר בעולם המתפתח.
תת-תהליך מסוכן של תהליך עיקרי זה הוא שהחזקים, העשירים, התקשורת הנספחת
אליהם והפוליטיקאיםהסמוכיםאל שולחנםמתכנסים לאיי עושר ורווחה בסביון, בצפון
תל אביב ובהרצליה פיתוח (ראה כנס הרצליה), ומה שרואים מכאן לא רואים מאיים
אלה – ולכן גם קבלת ההחלטות הלאומיות מוטה לכיוון איי העושר. אם לא נתריע על כך
מבעוד מועד, לא נוכל למנוע את הפורענות הגלומה בתהליך חד-סטרי זה.
מה ניתן לעשות על מנת להציל את ישראל?
לפחות בתחום הגאוגרפי יש לרכז מאמצים בשלושה אזורים בעייתיים – בראש
וראשונה להציל את ירושלים (ממש להציל!) ובאותו מרחב לחזק את בקעת הירדן.
יש לרכז מאמץ לאומי אדיר בנגב הצפוני המלווה בהתיישבות מאסיבית של יהודים
סביב באר שבע ובתוך העיר (להביא לפחות למיליון יהודים בתוך עשור או שניים).
יש לרכז מאמץ בצפון כולו (יהודי, מוסלמי, דרוזי ונוצרי). כדי להצליח במשימה אין
ברירה אלא לבצע שורה של פתרונות במשך עשור לפחות (תוך שמירה על החוק על
הדמוקרטיה ומבלי לפגוע ביוזמה הפרטית). קודם כל – יש להפסיק להשקיע השקעות
לאומיות במרחב תל אביב. כל ההון הלאומי יופנה לשוליים הלאומיים, ובין היתר
הפריפריה לליבה התל אביבית ולהפך. יש להפסיק להשקיע בכל כל יש לקרב את
מוסד ציבורי שאפשר לעוקרו מן הליבה לשוליים. כל מוסד הנתמך על ידי הממשלה
– בתחומי בריאות, רווחה, חינוך, תרבות – יתבקשו להעביר בסיסים לשוליים (למשל
לערים שדרות, עפולה, חיפה, כרמיאל, דימונה, באר שבע, ובעיקר לירושלים).
את כל הפעילות הממשלתית ובעיקר הביטחונית יש להפנות לירושלים, בירת ישראל.
כל חצר המכללות בהרצליה חייבת לעבור לירושלים, כך גם גלי צה"ל ודובר צה"ל,
ובמקביל יש להוציא הנחיה ממלכתית שלא תתקיים שום מסיבת עיתונאים או הופעת
איש במדים או עובד מדינה בליבה התל אביבית, אלא רק בעיר הבירה, כפי שמקובל
במדינות מתוקנות.