מדינת תל אביב – איום על ישראל

.)Gradus 1996(

לשוליים מחשש לפגיעה ביציבותן הפוליטית ובהתפתחותן הכלכלית

האיום נובע מהתעצמות המתחים עקב אי-שוויון כלכלי ואי-צדק חברתי וסביבתי בין

המרכז והשוליים. מתחים אלה מחריפים פי כמה כאשר אוכלוסיית השוליים היא

בעלת אופי אתני או דתי שונה מאלה של אוכלוסיית המרכז. ממשלות חוששות, פן

מחאה בשוליים על קיפוח חברתי וכלכלי תגלוש למעשי טרור, גרילה ומרד. הזנחת

השוליים גם עלולה להביא לאובדן הריבונות הפורמלית בשוליים, ומשם, במקרה

של אוכלוסיית מיעוטים עוינת, קצרה הדרך להיפרדות (בדרך של אירידנטה, כלומר

התחברות למדינה שמעבר לגבול, או של הכרזה על עצמאות). להלן נתאר מקרים

שונים לאישוש הנאמר.

סכנות לריבונות באזורי עולם שונים עקב קריסת המרכז

ההיסטוריה של מיעוטים שונים בעולם מלמדת, כי מיעוט המהווה רוב בטריטוריה

שלו ושהוא בעל תודעה לאומית ומנהיגות לאומית, יעשה כל שביכולתו כדי לממש

את מאווייו הלאומיים – על ידי אוטונומיה, אירידנטה או הרס המדינה מבפנים

והשתלטות עליה. במאה ה-02 חלו התפרקויות וניסיונות לפירוק של מדינות. המקרים

הבאים מתוארים לפי החלוקה של העולם המפותח והעולם המתפתח.

בעולם המתפתח ראינו את התפרקות אידונזיה בעיקר באזור טימור וניו גינאה, את

המרידה המתמשכת בפיליפינים באי הדרומי מינדאו, ואת בית המלוכה בנפאל מאבד

את ריבונותו ברוב חלקי המדינה חוץ מהליבה. תושבי סודן הדרומית נלחמים בליבה

הצפונית זה כ-05 שנה, מלחמה שהביאה אסונות כלכליים, חברתיים ופוליטיים קשים

לסודן כולה. במצרים נחלשה האחיזה של ממשלת מובארכ וקודם לכן של סאדאת

בשוליים דרומית לאסיוט ועד אסואן, שם התחזקה התנועה האיסלאמית הקיצונית.

בטורקיה מתרחש מרד הכורדים בשוליים הרחוקים סביב דיארבקיר עד גבולות

טורקיה עם עיראק ואיראן. כיום מרגישות טורקיה, עיראק, איראן וסוריה מאוימות

על ידי הכורדים המתגוררים בשוליים הרחוקים שבהן.

למהפכה האחרונה באתיופיה, נגד השלטון באדיס-אבבה, אחראי שבט הטיגרה

מהשוליים הצפוניים במדינה, הסובלים מבצורות קשות ומרעב כבד.

באזרבייג'ן נלקח חלק מן הפריפריה (נגורנו קראבח) על ידי ארמניה, בעוד הליבה

ה"טרייה" סביב באקו טרם מצאה דרך להגן על השוליים.