20
בעשור 5991-7002 נעצרה מגמת פיזור האוכלוסייה היהודית (לוח 2). לכאורה, לוח
2 אינו מראה על קריסת השוליים, לפחות מבחינה מספרית, אלא רק על האטה
בפיזור, אך תמונה זו אינה מלאה. ראשית, משום שאוכלוסייה צעירה מהגרת מן
השוליים למרכז ומותירה בשוליים אוכלוסייה בוגרת וחלשה יותר (איור 1). שנית,
באותן שנים התחזק מאוד סקטור המיעוטים בשוליים הלאומיים. נטישת השוליים
מאוד משמעותית לישראל. מפה 2 והחלק השני בלוח 2 מלמדים, כי המגמה של פיזור
האוכלוסייה לחלקיה הפנימיים של המדינה נעצרה עם תום קליטת העלייה של שנות
התשעים. כך, תפרוסת האוכלוסין ב-8002 מחזירה אותנו אל המציאות שראינו ב-3891
– 52 שנים אחורנית!
בשנים 0991-5002 יצאו מירושלים כ-002 אלף נפש ונכנסו אליה כ-001 אלף. ממחוז
ירושלים היגרו כ-000,55 נפש, בעיקר לליבה. זהו סדר גודל משמעותי – כאילו הערים
כרמיאל ומעלות היו נעזבות לחלוטין בתוך 51 שנה! בצפון, לרבות חיפה, נטשו לכיוון
הליבה כ-003,34 נפש, בדרך כלל צעירים. זהו מספרם של כלל תושבי כרמיאל! במחוז
הדרום נרשמה הגירה חיובית של 000,63 נפש, הרוב לאשדוד ולאשקלון, וכמעט לא
לנגב. הגירה חיובית נרשמת כל השנים גם מעבר לקו הירוק (יו"ש), אך האוכלוסייה
: פיזור אוכלוסיית הצעירים בני 52-43 בערים נבחרות בישראל, מקור: אלפסי
איור 1
ופנסטר 5002. עיבוד נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל
2004-1996
כלל מדינת ישראל