18
הממדים הכמותיים של ההתכנסות לתל אביב רבתי
בשנים הראשונות לקיומה נקטה ישראל מדיניות אגרסיבית לפיזור האוכלוסייה,
ובעקבות זאת, גם אם התוצאות לא היו מזהירות, הלכו וצמחו בקצב אטי השוליים
של המדינה. בדיקה של קצב גידול השוליים מול הליבה מעלה: בשנת 2691 ישבו
בשוליים %1.73 מכלל האוכלוסייה היהודית ושיעור זה גדל לכדי %93 ב-3891. הדבר
יהיה נכון גם אם נחשב את כלל יישובי השוליים מול כלל היישובים על חוף ים התיכון:
%8.12 מהיהודים ב-2691 לעומת %8.52 ב-3891 (ראה לוח 2 ומפה 2). שנות העלייה
מחבר המדינות היו אירוע חשוב לישראל, ואם כי עיקר העולים שוכנו בליבה, היו גם
מספר תהליכי התיישבות בשוליים. למשל, בצפון חוזקו נצרת עילית, כרמיאל וחיפה,
בדרום באר שבע, וגם לירושלים הגיעו מעט עולים.
מפה 2 מלמדת כי העולים שהתיישבו בפריפריה מהגרים אף הם ל"מדינת תל אביב"
בדיוק כמו התושבים הוותיקים. אין זו מגמה אקראית של שנה אחת, אלא מגמה
מתמשכת. מצער לראות, כי חיפה, שעוד ב-8991 שלחה את בניה לגליל, מאז ראשית
שנות ה-0002 החלה לייצא תושבים לתל אביב. סיפורה של ירושלים מורכב יותר:
חילונים מהגרים בכיוון תל אביב והמרכז, החרדים לעיירות הדתיות במודיעין עילית
וביתר עילית, ונוער "הכיפות הסרוגות" עוזב את ירושלים בדרכו ליהודה ושומרון.
: הממדים הכמותיים של התכנסות האוכלוסייה היהודית למרחב תל אביב
לוח 2
רבתי (2691-7002)
מיקום / שנה
1962
1972
1983
1995
2007
(מחוזות תל אביב, מרכז
אוכלוסיית הליבה (אחוזים)
ונפות חדרה ואשקלון)
(כל יתר חלקי
אוכלוסיית השוליים (אחוזים)
המדינה)
62.9
37.1
61.9
38.1
61.0
39.0
59.4
40.6
59.6
40.4
סה"כ
100
100
100
100
100
(הליבה, נפת חיפה
יהודים על קו המים הים תיכוניים
ואזורי עכו ונהרייה)
(כל יתר המדינה)
יהודי שולי קו המים הים תיכוניים
78.2
21.8
76.4
23.6
74.2
25.8
72.3
27.7
74.2
25.8
סה"כ
100
100
100
100
100
מקור: עיבוד נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל, שנים שונות