מקום לזיכרון

גאוגרפיקה

למרות קבורתם של פרץ חיות ומשה שרת

בבית הקברות הישן, העתקת מרכז הכובד

הסמלי לירושלים לאחר הקמת מדינת

ישראל הביאה לכך שהפנתיאון הלאומי,

שנוצר בתקופת היישוב בבית הקברות

הישן בתל אביב, קיבל אופי של מורשת

מקומית. בה בעת, הצפיפות הגוברת בבית

הקברות הפכה את הקבורה במקום לזכות

בחלקת אנשי השם

228

השמורה למתי מעט.

נמשכה קבורתם של סופרים ועסקני תרבות

שהיו תושבי תל אביב ובאזור הפנתיאון

במערב בית הקברות, נקברו ראשי עיריית

תל אביב, ביניהם ישראל רוקח, חיים לבנון,

מרדכי נמיר ושלמה להט. בתגובה לדרישה

למקומות קבורה יוקרתיים ויקרים, הקצתה

החברה קדישא חלקה חדשה לאנשי

שם, שבה נקברו דמויות מפתח בתרבות

העברית, שהיו מזוהות עם תל אביב, בהן

822 ע' ציגלמן, '05 אלף שקלים בשביל להיקבר ליד ביאליק', הארץ, 41 במאי 1102, עמ'

א61.

קברו של אריק איינשטיין, 4 בדצמבר

3102, צילום: מעוז עזריהו

המצבה על קבר פרץ חיות,

צילום: מעוז עזריהו