מקום לזיכרון

מקום לזיכרון

נמסרה הודעה על העברת עצמותיו של נורדאו לא"י בישיבת נשיאות הוועד הפועל

ארונו של מכס נורדאו נטמן בבית העלמין בתל אביב

של ההסתדרות הציונית.

ב-4 במאי 6291. בדברים שנשא דיזנגוף על קברו של נורדאו, הוא ציין כי טקס

ההלוויה בתל אביב היה "מאורע דורי אשר לא ישכח".

המעמד המיוחד, שהוענק לקברו של נורדאו בשטח בית העלמין, בא לידי ביטוי בכך

הקבורה בבית העלמין

שהוא "נחצב בצד מערב של בית הקברות, במקום גבוה".

התנהלה ממזרח למערב, במורד המשתפל מקצהו המזרחי, הגבוה, של בית הקברות

לכיוון הים. קברו של נורדאו נכרה אומנם בחלקו הנמוך של בית הקברות, אך "במקום

גבוה" באופן יחסי, למעשה במרומה של תלולית, שהתנשאה מעל לסביבתה המיידית.

אזור זה לא שימש עד כה לקבורה סדירה, והיה קרוב לאזור שבו נקברו ילדים, בחלק

הדרום-מערבי של בית הקברות. בעת שנכרה קברו של נורדאו, השטח שבין קבר

האחים של חללי תרפ"א ובין הקבר החדש היה עדיין ריק מקברים.

בקיר

בעבודות ההכנה לקבורתו של נורדאו בבית הקברות הועסקו כ-06 פועלים.

הדרומי, הפונה לרחוב טרומפלדור, נפתח שער חדש שנועד לאפשר לתהלוכת ההלוויה

להיכנס לבית הקברות. מקומו של השער החדש נקבע כך ששביל הכניסה, המוביל

לקבר נורדאו, יעבור לאורכה של מצבת האחים לחללי מאורעות תרפ"א. בקרבת הקיר

המערבי של בית הקברות נבנה כוך להטמנת ארונו של נורדאו, שנועד לשמש יסוד

לאחר תפילת "אל מלא רחמים", שנאמרה בתום טקס הקבורה,

למצבת הזיכרון.

נאטם הכוך.

הדוברים בטקס הקבורה לא התייחסו במפורש לאפשרות שמדובר בשלב ראשון בדרך

ליצירת פנתיאון לאומי בבית העלמין העירוני, אך אפשרות זו הוצגה במאמר שראה

אור בדבר, שבו עמד המחבר על הפוטנציאל הסמלי הטמון בקבורתו של נורדאו בבית

הקברות של תל אביב, מקום שבו נקבר יוסף חיים ברנר:

איננו יושבים עדיין בארצנו לבטח ולבנין הפנתיאון הלאומי למתינו הגדולים עוד

רחוק היום. רק חולות שוממים יש לנו. אותם אנו מרווים בזיעתנו ובהם אנו גם

14 פרוטוקול, ישיבות נשיאות הוועד הפועל, 81-91 באפריל 6291. ארכיון ציוני (להלן:

א"צ) 8\9

24 דאר היום, 5 במאי 6291, עמ' 2.

34 שם, שם.

44 דבר, 3 במאי 6291, עמ' 4.

54 דבר, 3 במאי 6291, עמ' 4; דבר, 5 במאי 6291, עמ' 1.