20
מקום לזיכרון
בשלב זה כבר נבנה שלד המבנה שעל הקבר בתבנית דומה למצבה שתכנן
30
לחו"ל.
הרשקוביץ לחללי תרפ"א. לאחר שבדק את תכניתו של הרשקוביץ, קבע בן-סירה
מה שהטריד את בן-
31
כי "התכנית לקויה במידה ניכרת מבחינת צורתה החיצונית".
סירה היה מה שכינה בשם "ההגבהה האמצעית" – מבנה בולט בצורת משולש קטום
דמוי פירמידה, שנועד לשמש בסיס לכתובת הראשית. הוא הבחין בכך, שהגבהה זו
ממוקמת מאחורי ההגבהה שבמרכז מצבת הקבר לחללי תרפ"א, שם נקבעה הכתובת
הראשית של המצבה. לכן, הציע להרוס את "ההגבהה האמצעית" ולמקם את מצבת
האבן בקצה מבנה הקבר, לצד המעבר. לאור השינויים והעובדה שנקברו שם חללים
נוספים, העריך בן-סירה את הוצאות הקמת המצבה ב-584 לא"י. לדעתו, גם אם תידרש
תוספת מחיר, הרי כך "יקבל הקבר צורה נאה".
ב-ד' אייר ת"ש, 21 במאי 0491, נערך בבית הקברות הישן טקס גילוי טבלת הזיכרון
יום זה נקבע כיום זיכרון הגבורה של היישוב
32
על מצבת הקבר לחללי המאורעות.
לחללי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט על ידי כפר היישוב, המגבית למימון צרכי הביטחון
של היישוב (שנוסדה על ידי הוועד הלאומי ב-42 ביולי 8391). מעבר להעלאת זכר
הנספים, היה ליום הזיכרון גם מטרה מעשית: גיוס כספים להקמת מצבות על קברי
החללים ולתמיכה במשפחות השכולות ובמשפחות הפצועים.
בפועל, לא בישר טקס גילוי טבלת הזיכרון את השלמת עבודת ההקמה של המצבה
על קבריהם של חללי המאורעות בבית הקברות הישן. הבעיה הייתה כספית. הוצאות
הקמת האנדרטה היו גבוהות מ-003 לא"י, הסכום שדובר בו קודם להתחלת הבנייה.
החברה קדישא סירבה לבקשת ועד הקהילה להוסיף על חלקה בהסכם – סכום בסך
001 לא"י – בטענה שמגבית כפר היישוב היא שצריכה לממן את הבנייה וכי סכום
33
הכסף, שהועבר לעיריית תל אביב למטרה זו, אמור להספיק להשלמת העבודה.
מגבית כפר היישוב הקציבה אומנם סכום של 052 לא"י להקמת המצבות, אבל דרשה
שהסכום יתחלק בין המצבות, שיוקמו על קברי חללי המאורעות בבית הקברות
הישן ובבית הקברות החדש בנחלת יצחק. סכום בסך 521 לא"י, שיועד למצבה בבית
הקברות הישן, לא היה בו די כדי לכסות את העלויות: לפי הערכת מהנדס העיר, נדרשו
022 לא"י להשלמת העבודה, דבר שחייב את העירייה להקצות סכום נוסף של 001
03 ד"צ פנקס לביה"ח "מרץ", 81 באפריל 9391, אהת"א ב 361-4.
13 י' בן-סירה (שיפמן) לד"צ פנקס, 61 במאי 9391, אהת"א ב 361-4.
פה, 31 במאי 0491, עמ' 1; המשקיף, 31 במאי 0491, עמ' 4.
ֹ
23 הצ
33 חברה קדישא ליו"ר ועד הקהילה לת"א ויפו, ט"ו באלול ת"ש; ד' צ' פנקס לי' רוקח, 13
באוקטובר 0491, אהת"א ג 361-4.