מקום לזיכרון

מקום לזיכרון

אחד העם (אשר גינצברג)

סופר והוגה דעות, אבי הציונות הרוחנית (תרט"ז-תרפ"ז / 6581-7291)

ב-2 בינואר 7291 נפטר אחד העם בתל אביב, שם התגורר מ-2291. דוד בלוך, ראש

העיר, פנה לחברה קדישא בבקשה "לסדר כי מקום מנוחתו האחרון של מורנו מר

אחד העם יהיה ליד קברו של מכס נורדוי ז"ל", בהתאם לרצונה של משפחת המנוח

כפי שכתב ראש העיר לאלמנתו של

ועל דעת הוועדה המטפלת בסידורי ההלוויה.

נורדאו, החלטת העירייה לקבור את אחד העם, "ההוגה הגדול והמורה", לצד נורדאו

הייתה ביטוי של כבוד: "אזור זה בבית הקברות של תל אביב נחשב כפינה נבחרת שבה

הציבור לא ידע על כך, אך חלקת הקבר הייתה

רק הגדולים באמת יובאו לקבורה".

אחת הסוגיות במאבקה של החברה קדישא בעירייה בנושא הרחבת בית הקברות.

החברה קדישא התנגדה לבקשת העירייה להקצאת חלקת קבר גדולה בניסיון ללחוץ

על העירייה לפתור את בעיית המחסור המסתמן במקומות קבורה בבית הקברות

העירוני. את המשא והמתן עם החברה קדישא ניהל בהצלחה ישראל רוקח. בעקבות

המחלוקת, הועלתה האפשרות שהעירייה תפקיע שטח בסביבת קבריהם של נורדאו

ואחד העם "בשביל המאוזוליאום שיבנה שם בעתיד", אך ראש העיר פקפק במעשיות

של צעד זה.

פרשנים ציינו את המשמעות הסמלית שיש לקבורתם של נורדאו, איש הציונות

המדינית מבית מדרשו של הרצל, ואחד העם, אבי הציונות הרוחנית, בסמוך זה לזה:

"וטוב שעצמותיו תשכבנה ליד עצמות נורדאו, כאילו דאגה השגחה העליונה לכך,

כי בכל מלחמות אלה השניים – סוף סוף הגיעו שניהם לנקודה אחת לזו ששאפו

74 ד' בלוך לחברה קדישא, 2 בינואר 7291, אהת"א 1373-4.

84 ד' בלוך לגב' נורדאו, 5 בינואר 7291, אהת"א 1373-4.

94 צימרמן למנהל המחלקה הטכנית, 6 בפברואר 7291, אהת"א 1373-4.

מודעה עירונית על קבורת אחד העם בבית הקברות הישן בתל אביב, מאי 6291, הארכיון

ההיסטורי של עיריית תל אביב-יפו