26
הצפון את יכולת הייצור, התחזוקה והנחת המסילות, וקנה לעצמו גמישות הפעלה ויכולת הפתעה
של היריב הדרומי. חשוב לציין, כי מערכת המסילות שנבנתה באמריקה נוצרה מלכתחילה כדי לשרת
את התשתית התעשייתית והכלכלית של המדינה, ולכן תהליך התאמת המסילות לצורך הצבאי ארך
זמן (ון קרפלד 3891).
גם במלחמות באירופה, שאירעו במאה ה-91, הפכה ההובלה לאחת הבעיות הלוגיסטיות והמבצעיות
המורכבות והמאתגרות בשל האספקה שנדרשה להגיע למרחקים גדולים עד מאוד. באירופה התנהלה
מלחמה בין פרוסיה לבין לצרפת, אך בניגוד למקרה האמריקני שהוצג, נבנתה באירופה רשת המסילות
בראש ובראשונה על מנת לשרת את המאמץ הצבאי. המטה הכללי הפרוסי עסק באופן אינטנסיבי
בנושא המסילות והצבתן בתור מרכיב משמעותי ביכולת התמרון והמהלכים הצבאיים במלחמה (ון
קרפלר 3891).
גם הרוסים עשו שימוש ברכבות להובלת כוחות בשנת 2481. הכוח המובל כלל 005,41 חיילים
ובכלל זה ציודם וסוסיהם. מרחק התנועה היה כ-003 ק"מ ונמשך כיומיים. כמה שנים לאחר מכן
ניידו האוסטרים באמצעות הרכבות 000,57 חיילים מהונגריה ווינה לבוהמיה וקצת מאוחר יותר
עשו זאת הצרפתים כאשר הם הופכים את הרכב לגורם שובר שוויון בהובלה של 000,406 חיילים
ו-000,921 סוסים. המצביאים של צבאות העולם החלו להבין את היתרונות הרבים לצד החסרונות
המועטים שיש לשימוש במסילות הרכבת והפכו אותן לכלי מלחמה מרכזי (ארז 2991).
במלחמת העולם השנייה תכננו הגרמנים לעשות שימוש נרחב במסילות הברזל עם פלישתם לברית
המועצות. השונות ברוחב פסי הרכבת בין ברית המועצות ליתר חלקי אירופה חייב את הגרמנים
להפעיל כוחות ייעודיים אשר הסבו את המסילות לרוחב המתאים לרכבות הגרמניות. מרכיב זה היה
מרכזי שפגע באופן משמעותי ברציפות התפקודית של הכוחות הגרמניים לצד "צווארי הבקבוק"
אשר נוצרו בשטחי ההעמסה והפריקה של הכוחות.
אי אפשר שלא להזכיר, כי במקביל למאמץ הצבאי והמבצעי של הצבא הגרמני במלחמת העולם
השנייה, שימשו חמש רכבות בלבד מתוך עשרים אלף הרכבות של גרמניה הנאצית, כלי מרכזי
להשמדת העם היהודי באירופה – רק חמש רכבות - כל כך יעיל וכל כך בלתי נסלח.
רכבת ישראל – מבט היסטורי
השלטון העות'מני היה הראשון להקים מסילות ברזל בישראל, ובשנת 2981 הוקמה מסילת הרכבת
מיפו לירושלים, אשר התוואי שלה נשמר עד עצם היום הזה ברכבת מתל אביב לירושלים. כעשור
מאוחר יותר בשנת 5091, הוקמה רכבת העמק חלק מהרכבת החיג'אזית. בתוואי זה הועברו סחורות
ואנשים מבית שאן דרך עפולה וחיפה (איורים 8‑01).