51 / 58
50
נכנס לסוריה(!) כדי ארבעה ק"מ עד להיכנסו לישראל לא הרחק מקיבוץ מעיין ברוך (ליד משולש
הגבולות או ליד מסעדת "דג על הדן"). נוסף על כך זורמים מים עיליים ומי-תהום מן הרמה ונשפכים
לישראל בכמות השווה לפוטנציאל מעיין הדן, קרי 052 מיליון מ"ק מים ממוצע בשנה גשומה.
היובלים הבאים מרמת הגולן זורמים בסופו של דבר אל הכנרת ועלולים לזהמה, אם לא יישמרו
נקיים. אם לא די בכך, אי-אפשר להתעלם מן הנעשה בדרום סוריה, כלומר אגן דמשק ודרום סוריה,
שהם במשבר מים כרוני מתמשך, וכן ההקשר בין הירמוך הסורי לירדן וגם לישראל. ההצעות לפתרון
חייבות לתת מענה למכלול מסובך זה.
לא נעסוק כאן בהיסטוריה של הסכסוך הקשה והאלים בין ישראל לסוריה בנושאי המים אלא רק
בפתרונות לעתיד. בראש וראשונה, יש להסכים על חלוקת מים בין סוריה לישראל, אך גם בין לבנון
לישראל, וכן על חלוקת מים בין סוריה לירדן (ולישראל) בכל הנוגע לירמוך. כמו כן, יש להבטיח את
איכות מימי הירדן הבאים מסוריה ולבנון והנכנסים לכנרת.
בכל הנוגע לחלוקת המים בין ישראל לסוריה ולבנון אפשר לאמץ את סיכומיו של השגריר האמריקאי
הנודד, אריק ג'ונסטון, משנת 5591 (רק ישראל וירדן חתמו על הסדריו בעוד סוריה ולבנון סירבו
לחתום). אפשר גם לאמץ את המצב העכשווי כבסיס להמשך השימוש במים, גם לאחר פינוי רמת
הגולן, אבל לכרוך את ההסדרים בהוספת מים לאגן דמשק מהפרת (ואולי מים מן הפרת יגיעו
עם לירדן). ככל שישראל תיאלץ להיכנס לתחום ההתפלה במישור החוף שלה, כך תלך ותרד
החשיבות היחסית של המים הטבעיים עבור ישראל בכל הנוגע לאגן הכנרת (מול סוריה, לבנון, ירדן
והפלסטינים!). להלן חלוקת מימי הירדן כפי שהחליט עליה ג'ונסטון (לוח 1).
: חלוקת מימי הירדן-ירמוך על פי אריק ג'ונסטון (5591)
לוח 1
המדינה
כמות המים במיליוני מ"ק
ב-%
לבנון
35
3
ירדן
720
56
מנהר הירדן
100
מנהר הירמוך
377
משני צדי הירדן הדרומי
243
סוריה
132
10
מנהר הירמוך
90
מנהר הירדן ליד בטיחה
20
ממעין הבניאס
22
ישראל
400
31
מנהר הירדן
375
מנהר הירמוך
25
סה"כ ממוצע ספיקה של הנהרות
1,287
100
על פי סופר 2991