גאופוליטיקה ושינויי אקלים במזרח התיכון

היוונים מהתקופה הקלאסית היו הראשונים ששמו לב להשפעת הסביבה הפיסית על חייהם

החברתיים של בני אדם. המשורר והפילוסוף מהמאה ה-5 לפסה"נ, פרמנידס, הגה את התיאוריה

של חמשת הרצועות בעלות טמפרטורה שונה: אחת – חמה, שתיים – קרות ועוד שתיים –

רצועות ביניים. בהתבסס על כך, טען אריסטו שקיים יתרון ברצועת הביניים בה מתגוררים היוונים.

היפוקראטס הגה את הרעיון הבא: תנאים גאוגרפיים ואקלים משפיעים על גוף האדם, אופיו,

התנהגותו ואפילו על אופן המשטר בו הוא חי. על חשיבות האקלים בחיי מדיניות הפנים והחוץ של

המדינה כתבו יוונים מפורסמים נוספים: אפלטון ופוליביוס. לגאוגרפים, ההיסטוריונים והפילוסופים

מהעת העתיקה היה אינטרס נוסף לעיסוק בסוגיה הגאוגרפית של האקלים והשפעותיו, מעבר

לסקרנות ואהבת חקר העולם, אינטרס בעל פן פרקטי מובהק. עם התפתחות הציוויליזציה היוונית,

שצמחה במקביל לפריחת הפוליס (ערי מדינה) ועליית אוכלוסייתן, נוצר צורך בהתפשטות לשם

מציאת משאבים, אך גם צורך בהוצאת האוכלוסייה "המיותרת". כתוצאה מכך, החלה קולוניזציה

יוונית של כל שטח ריק, או נתון לכיבוש, שהיה מתאים למחייה באגן הים התיכון. יחד עם זאת,

החלו קונפליקטים עם אוכלוסיות מקומיות על השטח והגבולות, ונוצר צורך לתת הסבר ולגיטימציה

לכיבושם של העמים הלא-יווניים ולניצול/סיפוח אדמתם על ידי העמים הראויים לכך מהטבע

(היוונים).

האימפריה הרומית השתמשה בתוצרי המחשבה היוונית וגייסה אותם לצרכיה המדיניים, בין היתר

. בין הוגי הדעות הרומיים הבולטים ביותר שציינו את חשיבות האקלים

Pax Romana

לעיצוב ה-

האחרון, שהיה גאוגרף, הגדיל לעשות וחילק את כל העולם הידוע

היו קיקרו, ובמיוחד סטראבו.

דאז למספר מרובעים. בתוך אחד המרובעים הללו, בעל התנאים האקלימיים הנוחים, הכניס סטראבו

את כל "העולם המיושב". עולם זה כלל את אירופה (בעיקר דרומה ומרכזה, שהיה ידוע לרומאים),

את אסיה (בדגש על אסיה הקטנה, כמובן) ואת "לוב" (צפון אפריקה). לצורך החיבור הנוכחי חשוב

להדגיש את הרעיון הבא של סטראבו, רעיון לפיו הארץ הלא מיושבת והלא נגישה (בין היתר בגלל

האקלים השורר בה או בסביבתה) לא משרתת כל אינטרס פוליטי כל עוד היא לא מפריעה, או לא

מביאה כל תועלת כלכלית באמצעות המסחר איתה.

המחשבה הגאוגרפית והפוליטית זכתה, הודות לאקלים, האדם, החברה והמדינה של יוון ורומא,

להתפתחות נוספת בעולם המוסלמי. חשיבות מכרעת של השפעת האקלים על החברה ראה

ההיסטוריון הערבי איבן ח'לדון. לאיש זה היה תפקיד חשוב בחיים הפוליטיים של מדינות צפון

אפריקה בתקופתו (המחצית השנייה של המאה ה-31 ותחילת המאה ה-41 לספירה). אבן ח'לדון

Bergevin, J. 1992.

Déterminisme et géographie: Hérodote, Strabon, Albert le Grand et Sebastian Münster

Sainte-Foy: Presses de l'Université Laval; Clarke, K. 1999.

Between geography and history hellenistic

constructions of the roman world

. Oxford and NY: Clarendon Press.