10
לטענת מונטסקיה, השפעת האקלים בנושא זה אינה ישירה – אקלים חם גורם לעיצובם הפיזיולוגי
והפסיכולוגי של האנשים המתגוררים תחת השפעתו. "פחדנותם של אנשי האקלים החם תמיד
9
הובילה לעבדותם..." ולעומת זאת "האומץ של אנשי האקלים הקר שמר על חירותם...".
מאז מונטסקיה, המחשבה הגאופוליטית הדטרמיניסטית זכתה לפיתוח ומצאה חסידים רבים
בגרמניה. אין להסיק מכך, שבבריטניה ובצרפת לא היו הוגי דעות משמעותיים בתחום זה. כך, למשל,
הנרי באקל, בחיבורו "ההיסטוריה של הציוויליזציה באנגליה", הגה את הרעיון על ההשפעה המכרעת
של מכלול התנאים הסביבתיים על חיי החברה. באקל הבחין בארבע קבוצות של גורמים סביבתיים
כאלה: אקלים, מזון, קרקע ומאפייניו הכלליים של הטבע (בעיקר נופים). לטענתו, הגורם העיקרי
להתפתחות הציוויליזציות של העת העתיקה (בבל, מצרים) היה פוריות הקרקע. לעומת זאת, הסיבה
10
לפיתוח הציוויליזציה האירופית היה אקלים נוח.
לפני שהיה לכלכלן המוביל באירופה ולשר האוצר בצרפת, עמד אן-רובר טורגו, עם שתי עבודותיו
המקיפות – "גאוגרפיה פוליטית" (0571) ו"היסטוריה אוניברסלית" (1571) – מאחורי הקמת
האסכולה הפיסיוקרטית בצרפת, והיה זה ששילב בין סוגיות גאוגרפיות לבין סוגיות כלכליות
וחברתיות. טורגו סבר כי עושרן של האומות נובע מחקלאות פרודוקטיבית, לכן האקלים מילא
11
תפקיד חשוב בתורתו.
כאמור, למרות התפתחות המחשבה הגאופוליטית באירופה כולה, עליונות המדע הגרמני בתחום
הייתה בולטת ביותר. אבות המקצוע הגאוגרפי, כגון פון הומבולדט וריטר, ואנשי הפילוסופיה
הגרמנית, קאנט, פוירבך, ובמיוחד הגל, התחילו להפוך את הגאוגרפיה, שהייתה מקצוע תיאורי עד
אז, למדע אנליטי לכל דבר, שתפקידו לשרת את האנושות בכל היבט: כלכלי, חברתי, או פוליטי.
הפילוסופים הגרמניים הוסיפו לדטרמיניזם הידוע את הנקודה הבאה: התנאים הפיסיים ממלאים
תפקיד חשוב גם בהיבט המוסרי של התפתחות הציוויליזציות.
בחיבוריו עמד הגל על הכוח הדטרמיניסטי של הסביבה שעיצב את העמים השונים. באקלים חם
או קר מדי ראה הפילוסוף הגרמני את הסיבה לכישלונותיהם הצבאיים, הפוליטיים, הכלכליים
והמוסריים של תרבויות שלמות, דבר שהוציא אותן מדפי ההיסטוריה העולמית. עם זאת, ייחס הגל
לנופים השפעה הרבה יותר מכרעת, השפעה המעצבת משטרים, מעמדות ומדינות. דוגמה לכך ראה
Neumann, F. (ed.), Nugent, T. (trans.). 1949.
The Spirit of the
9 ראה את "הספר ה-71" של "רוח החוקים":
Laws
. New York: Haffner.
i
Semmel, B. 1976. H. T. Buckle: The Liberal Faith and the Science of
01 אודות באקל ותרומתו ראה:
History.
The British Journal of Sociology
, Special Issue. History and Sociology, 27(3), 370-386.
i
Groenewegen, P. 2002.
Eighteenth-Century Economics: Turgot, Beccaria and Smith and their
11
Contemporaries
. London: Routledge.
i