7
פרק א': אקלים וגאופוליטיקה
פרק זה יציג מספר נקודות חשובות בקשר שבין התפתחות המחשבה הגאופוליטית והשפעת הסביבה
הפיסית עליה. הדגש יושם על מרכיב האקלים בהשפעה זו, ולא יתמקד בתרומתם של נופים.
העירוב בין נושאי אקלים לבין אלה הקשורים לגאופוליטיקה יכול להצטייר כבעייתי, לא מוכח,
אוטופי, מיושן, לא מוסרי, ואף ספקולטיבי. כתוצאה מכך, גם סוגיית שינויי אקלים והשפעותיהם
הקשר הדטרמיניסטי הברור ביניהם לא בהכרח מקובל בציוויליזציה המודרנית,
2
זוכה לביקורת רבה.
שהוכיחה את יכולתה להתאים את עצמה לסביבה ואף לנצלה לטובתה. יתרה מכך, ניסיונות מסוימים
לפרש את התפתחות החברה האנושית בהתאם לתנאים פיזיים, וביניהם האקלים, זכו, ובצדק,
למוניטין גרוע. הכוונה היא בעיקר ל"תיאוריות" בהן הצטיין המשטר הנאצי בכל הנוגע להבדל
שבין "אנשי ארצות החום" (השחורים, הצבעוניים ובמיוחד היהודים) ואנשי ארצות הכפור (הלבנים
רדי (הצפוני), והמאבק המתמיד ביניהם על
ֹ
הארים). כלומר, הגזעים הנחותים והגזע העליון, הנו
מרחב המחייה. עם זאת, חשוב לציין כי התיאוריות הנאציות הללו לא נפלו מהשמיים, ולא כולן היו
אזוטריות וקווזי-מדעיות.
בסיס מדעי וכאילו-מדעי רחב להופעתן נוצר בגרמניה עוד לפני עליית הנאצים לשלטון. את
שורשיהן מוצאים בתובנותיהם של הגאוגרפים מתקופת הרייך השני, תובנות שהלכו והעמיקו
רשימת הגאוגרפים הבולטים שיש "להאשימם" בניסוח התיאוריות
3
בתקופת רפובליקת וויימר.
כל שאר
4
אינה מסתכמת בקארל האוסהופר, שסייע להופעת "הבסיס המדעי" של המשטר הנאצי.
אבות הגאוגרפיה הפוליטית הגרמנית הובילו להתפתחות רעיונותיו: החל מריטר, ראצל וצ'לן, וכלה
בשמידט, אובט, בובינקל וגרבובסקי. אך גם התובנות שלהם לא צצו מריק מדעי או ספרותי, ולא
היו אך ורק פרי תוצרתה של המחשבה הגרמנית מתקופת האימפריאליזם. מעת לידתן של תיאוריות
אלו, זמן רב לפני הופעת הגאוגרפיה הפוליטית, זכו נושאים אקלימיים וניתוח השפעתם על חייהם
ותרבותם של עמים להתייחסות מקיפה, אם כי שנויה במחלוקת.
Halden, P. 2007. T
he Geopolitics of Climate Change: Challenges to the International System, FOI
.
2
Swedish Defense Research Agency, Stockholm; Penny, C., 2007. Greening the security council:
climate change as an emerging threat to international peace and security.
International
Environmental Agreements: Politics, Law and Economics
, 7(1), 35-71; Buhaug, H. 2010 Climate not
to blame for African civil wars.
PNAS
(September 21), 107(38), 16477-16482; Hjerpea, M., and B.
Linnéra. 2009. Utopian and dystopian thought in climate change science and policy.
Futures
(May), 41(4), 234–245; Nordas, R., and P. Gleditsch. 2007. Climate Change and Conflict.
Political
Geography
, 26(6), 627–638.
i
Fahlbusch, M., M. Rössler, and D. Siegrist. 1989. Conservatism, ideology and geography in
3
Germany 1920–1950.
Political Geography Quarterly
, 8(4), 353–367.
i
Heske, H. 1987. Karl Haushofer: his role in German geopolitics and in Nazi politics.
Political
4
Geography Quarterly
, 6(2), 135–144.
i