32
הצעתי לו במכתבי, לא לפטר ולא לבלוש חס וחלילה, אלא לזמן בדחיפות את כל ראשי
האוניברסיטאות לדון בעניין ולטכס עצה כיצד לעצור איום מתפתח זה על האקדמיה
הישראלית. לא "אם תרצו" או "המכון לאסטרטגיה הציונית" פשעו, ההתעלמות ממוקד
סרטני זה וגרורותיו בתוככי האקדמיה הוא הפשע, ולכן אני שמח שהעניין עלה סוף סוף
על סדר היום האוניברסיטאי.
אסיים בשתי דוגמאות שחוויתי אישית מחבורה זו, וכאמור בידי דוגמאות רבות נוספות,
כולל מכתבים וחוות דעת ובהם שקרים זדוניים, ועל רבים מהמכתבים שעניינם אינו
אקדמי מתנוסס בגאווה הלוגו של אחת האוניברסיטאות.
מקרה ראשון וטרי – בראשית השנה פרסמתי מסמך שערכתי על "מהגרים מאפריקה או
פליטים". חודשיים מאוחר יותר נשלח מכתב להנהלת אוניברסיטת חיפה מצוות "חוקרים"
ממכון ון ליר (כולם מרצים באוניברסיטאות ובמכללות), ובו תלונות על מסמך לא מוסרי,
לא אתי, לא אקדמי (51 פעמים מופיעה מילת קסם זו במכתבם), שאין בו "שיח אקדמי"
(מילה חביבה על אנשי קבוצה זו). בין היתר, כיצד העזנו לתשאל מהגרים (לא אתי), כיצד
העזנו לחקור את הנעשה בערד ואילת (לא מוסרי וגם לא אתי), כיצד העזנו לדבר על איום
דמוגרפי על ישראל (גזענות). אך בסופו של יום נתקבל במשרדי מכתב מעורך דין ידוע
שגילה לי כי מקצת "חוקרי" ון ליר, הם בעצם גם עורכי דין המגינים ממש בימים אלו בפני
הבג"צ על אפריקאי זה או אחר ואני קלקלתי להם את ההצגה (פירוט מלא, כולל שמות,
ימצא הקורא באתר קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה).
דוגמה אישית נוספת:
" (0002) עבר בדיקה מצד מומחים
גאוגרפיה של המזה"ת
כמו כל ספר לימוד, גם ספרי "
מטעם משרד החינוך. כך מגיב אחד הבוחנים מן השמאל הרדיקלי: "הרושם שיוצר הספר
שהוא מבקש שלא לקחת חלק בבניית אתוס של שלום". ראו מה הוא דורש מהמחבר,
לשנות את המציאות באזור ולבנות משהו מדומיין, "אתוס של שלום". "הרושם שמותיר
הספר... מחסור, רעב, מלחמות וצער יהיו מנת חלקם של תושבי הנילוס" (ראו היום אם
המחבר צדק!) "אבל מדוע אין הוא מצביע על אפשרות התהוותו של אתוס חדש באזור...
גם אם אינו יכול להיות מוזכר עדיין באופן מובהק כאתוס של שלום". ולסיום "ספר זה
נמנע כמעט בכל תוקף מלהצטרף להערכה שאתוס הביטחון במזה"ת מתחלף באתוס
אחר".
אבל הספר לא נפסל! הוא נלמד על ידי מאות אלפי תלמידים, והמציאות, שהוא רצה
לשנותה לווירטואלית ולתואמת את עמדות השמאל הרדיקלי, מוכיחה כי המחבר צדק, כי
אתוס הביטחון חי ובועט ואתוס השלום הוא למרבה הצער רחוק מאתנו.