הדרוזים בין עדה לאום ומדינה

מקומם של הדרוזים במרקם החיים בישראל

במגזר הדרוזי. בצד הפגנות, מכתבים וכתבות באמצעי התקשורת שהפכו לדבר שבשגרה,

בולטת מגמה חדשה של פניות למערכת המשפט בטענות של קיפוח ואפליה. כך לדוגמה,

בעתירה לבג"ץ, שהגיש פורום ראשי המועצות הדרוזיות (והצ'רקסיות), עמותת "אלסדק"

לשימור המורשת ולהגנה על זכויות הדרוזים בישראל ו-261 נציגים של העדות בשנת 9002,

ביקשו העותרים לקבל מבית המשפט סעד בנושא. כצפוי העותרים מדגישים את נאמנותם

של בני העדה למדינת ישראל ואת השתתפותם במאמץ המלחמתי. כמו כן, הם מציינים את

השתלבותם והתקדמותם בתפקידים בכירים בצבא, בתחומי הטכנולוגיה, התרבות והרוח

שהם מרשימים לדבריהם לעומת חוסר השתלבות מספקת של בני העדה הדרוזית בשירות

הציבורי-ממשלתי. בג"ץ דחתה את העתירה על הסף, בין היתר, בנימוק שהיא כללית

וכוללנית ומאחר וחסרה תשתית עובדתית שמאפשרת לבחון מתן הסעד המבוקש. עם זאת,

בג"ץ ראה לנכון לציין את תרומתן של עדות אלו לישראל ואת חשיבות הנושא המחייב

התמודדות עם גילויי אי שוויון ככל שיש כאלה (שם, בג"ץ, 80/8717).

לצד טענות מוכרות ואופייניות של ההנהגה הדרוזית בדבר אפליה מצד הממשלה כלפי

הרשויות המקומיות הדרוזיות המביאה למצבן הקשה, מעניינת הטענה במכתבו של אמל

נסראלדין, יו"ר יד לבנים הדרוזים לראש הממשלה. לדבריו, בעת כהונתם של שר המדע,

התרבות והספורט ומנכ"ל משרד הפנים, שהיו ערבים מוסלמים, התקבלו החלטות שפגעו

במגזר הדרוזי. כך לדוגמה, בשנים 7002-8002 הקציב משרד זה 471 מיליון שקל למגזר הערבי

בהתייחס למנכ"ל משרד הפנים (5002‑6002) הוא

לעומת מיליון בלבד למגזר הדרוזי.

מציין את ההחלטה לקבוע דירוג 2 לרשויות מקומיות ערביות ודירוג 4 לרשויות מקומיות

דרוזיות, שבעקבותיה קיבלו הדרוזים תמיכה של %05 באופן יחסי. הוא מציין שפעולות אלו

נעשו במטרה לגרום לקרע בין העדה הדרוזית לבין מדינת ישראל (9002.9.03).

לשכת ראש הממשלה ענתה על כך בין היתר שוועדת מנכ"לים של משרדי הממשלה בראשות

מנכ"ל משרד ראש הממשלה תגבש תוכנית רב-שנתית בסוגיות התכנון והבנייה ברשויות

המקומיות הדרוזיות, ובכללן תוכניות המתאר, בניית שכונות לחיילים המשוחררים וטיפול

בתשתיות באופן שייתן מענה לצרכים של הרשויות המקומיות הדרוזיות (9002.01.11).

שינויים ומגמות חדשות ביחסם של הדרוזים למדינת ישראל

קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית מותנה במידה רבה בלכידות החברתית בקרב

אזרחיה. בבואה ליצור ערכים משותפים לכלל אזרחיה, עליה להביא בחשבון את האפשרות

שקבוצות המיעוט הלאומי עלולות לפעול נגדה תוך ניצול ערכי הדמוקרטיה, בעיקר במצב

71 בשנים אלו מנתה האוכלוסייה ברשויות המקומיות המוגדרות ערביות כמיליון נפש, והאוכלוסייה הדרוזית

ברשויות המקומיות הדרוזיות כ-001 אלף נפש (יחס של 1 ל-01) ראו הערה 9 עמ' 27.