הדרוזים בין עדה לאום ומדינה

מיהם הדרוזים – עדה דתית או לאום?

– על בני העדה חל איסור מוחלט להמיר את דתם, ואדם שלא נולד

המרה והצטרפות לדת

דרוזי אינו יכול להצטרף לעדה.

– למוסד המשפחה חשיבות רבה. כדי לשמור על המסגרת המשפחתית

חשיבות המשפחה

נקבעו שורה של כללי התנהגות במרחב הפרטי ובמרחב הציבורי. בין היתר, בני המשפחה

מחויבים להעניק יחס של כבוד להורים ולהישמע לדבריהם. על פי רוב, האם עוסקת במשק

הבית והאב דואג לפרנסת בני ביתו. לאישה הדרוזית מותר לדרוש גט מבעלה; יש לה זכות

לקבל חלק שווה בירושה כמו יתר בני המשפחה; היא רשאית לשמש סמכות דתית. כמו כן,

הכאת אישה בידי בעלה היא עילה לגירושין. בשנים האחרונות יותר ויותר נשים דרוזיות

מפתחות קריירה מקצועית ואף עובדות מחוץ לכפרים, אם כי עדיין בעיקר בתחום ההוראה.

– נהוג שאביו של החתן, יחד עם בני משפחה ומכרים, הולכים לבית הוריה

ברית אירוסין

של הנערה לבקש את ידה. לאחר ההסכמות על החתונה מתאספים בני המשפחה ומוזמנים

לבית הורי הכלה ושם כורתים את ברית האירוסין. השיח', הנקרא ח'טיב, קורא את הכתובה

(עקיד), וזו נכתבת לאחר מכן על טופס רשמי מטעם בית הדין הדרוזי. תקופת האירוסין

נמשכת בין שישה חודשים לשנה ויותר. בתקופה זו נערכים בני הזוג לקראת החיים

המשותפים – החתן בדרך כלל דואג להקמת הבית והכלה מביאה את התכולה.

– טקס החתונה הפומבי (אשהאר) המסורתי נערך על פי רוב בבית הורי

ברית הנישואין

החתן. הטקס מתחיל ביום שישי ונמשך לרוב שלושה ימים. בשעות הערב המאוחרות

נוהגים למשוח את ידי קרובי המשפחה בחינה כאות לשמחה. אירוע דומה נערך בבית

הורי הכלה. בטקס החתונה מושיבים את הכלה על במה מקושטת בפרחים וסביבה הנשים

המוזמנות. למחרת טקס החתונה מתאספים בני המשפחה והמוזמנים בבית הורי החתן

ועורכים לחתן טקס מסורתי המכונה "זפה", ובמהלכו מגלחים ומספרים אותו. בתום ארוחת

הצהריים המשותפת צועדים המוזמנים בתהלוכה לבית הורי הכלה ומלווים אותה לבית

שנועד לה ולבעלה. בו בזמן, קבוצה אחרת של בני משפחה ומוזמנים מלווה את החתן לביתו.

נוהגים להדביק בפתח הבית פיסת בצק מקושטת בפרחים, כסמל להבטחה לשמור אמונים

לבית ולבן הזוג. מבין המנהגים המחייבים, ראוי לציין כי חל איסור על בני הזוג לענוד טבעת

נישואין; מותר להתחתן רק עם בן או בת זוג אחד; אסור להתחתן עם מי שאינו דרוזי וחל

איסור על נישואי תערובת. למרות זאת יש תופעה של נישואי תערובת, אך זוגות אלה

נמנעים מלהתגורר בקרב בני עדתם. נישואין עם אלמנה או עם גרושה מותרים רק בתום

תקופת המתנה, כדי לאפשר ייחוס לנולד במקרה שהאישה בהיריון.

– סמוך למועד הלידה נוהגים להגיש לבני המשפחה ולאורחים כיבוד ומשקה

לידה ומילה

מיוחד, כסמל לברכה ולהצלחה לרך הנולד. כאשר הלידה מתבצעת בידי מיילדת, סובבות