154 / 263
152
צה"ל כור היתוך חברתי לדרוזים – האומנם?
•
באיזו מידה אתה מצפה שהמדינה תסייע לך למצוא עבודה
(לחיילים בשירות חובה) "
": %49 השיבו "במידה זו או אחרת" ומתוכם %95 השיבו
בסיום השירות הצבאי?
"במידה רבה" ו"במידה רבה מאוד".
•
באיזו מידה אתה מצפה שהמדינה תסייע לך למצוא עבודה
(לחיילים בשירות קבע) "
": %99 השיבו "במידה זו או אחרת", ומתוכם %66 השיבו "במידה
בסיום שירות הקבע?
רבה" ו"במידה רבה מאוד".
•
איזו מידה להערכתך, השירות הצבאי תורם לך לזכות
(לחיילים בשירות חובה) "ב
", %64 השיבו "במידה רבה" ו"במידה
להערכה רבה יותר בקרב בני העדה הדרוזית?
רבה מאוד".
•
באיזו מידה להערכתך השירות הצבאי תורם
(לחיילים בשירות חובה ובשירות קבע) "
": %24 השיבו "במידה רבה"
לך לזכות להערכה רבה יותר מהחברה הישראלית?
ו"במידה רבה מאוד".
•
האם לדעתך צה"ל חייב לסייע לחייל הדרוזי למצוא עבודה
(לחיילים בשירות חובה): "
", %47 השיבו בחיוב.
לאחר השחרור?
•
האם המדינה צריכה לעזור לחייל דרוזי יותר מאשר לחייל
(למשוחררי שירות קבע): "
": %55 השיבו בחיוב.
יהודי במציאת עבודה?
•
האם לדעתך המדינה צריכה לסייע במציאת עבודה לפורשי צה"ל דרוזים יותר מאשר
"
": %07 השיבו בחיוב.
ליהודים?
בחינה של מכלול העמדות שהציגו הדרוזים מלמדת שרובם, ובכל קבוצות האוכלוסייה
שנבדקו, מצפים לקבל תמורה בעבור שירותם בצה"ל. השיעור הגבוה של המשיבים
הסבורים שהסיוע צריך להיות בתחום התעסוקה מלמד על הקשר שהם יוצרים בין השירות
בצבא לבין השתלבותם בשוק העבודה. מעניינת העובדה שרובם גם סבורים שמידת הסיוע
במציאת עבודה שעל המדינה להעניק לחייל הדרוזי המשוחרר צריכה להיות גדולה יותר
מזו הניתנת לחייל היהודי. ההנחה היא, שדרישה זו נובעת מהערכתם שבפני החייל הדרוזי
המשוחרר עומדים יותר קשיים בתחום התעסוקה מאשר בפני עמיתו היהודי. חשיבותם
של ממצאים אלה היא גם בקשר לפער הציפיות שנוצר והגורם להם לתחושות של כעס,
אכזבה וטענות לקיפוח ואפליה. יוצא אפוא ששירותם בצה"ל, שאמור להיות גורם שמקדם
את היחסים הטובים ביניהם לבין המדינה והחברה בישראל, מעצים את תחושות הקיפוח
והאפליה שלהם.
האם אתה מסכים עם המשפט:
מסקנה זו נתמכת על ידי התפלגות התשובות לשאלה, "
68% ."
השירות בצה"ל גורם לדרוזי תחושת תסכול משום שהציפיות שלו אינן מתממשות?
מהם השיבו בחיוב לשאלה זו. הבחנה בין שני סוגי המינהל הציבורי מלמדת, כי הדרוזים