150 / 263
148
צה"ל כור היתוך חברתי לדרוזים – האומנם?
שהתחמקו מלשרת בצה"ל, %64 מתוכם השיבו שהיא מתייחסת אליהם באדישות ו-%92
– שהיא מתייחסת אליהם בחיוב. ראוי לציין את תלמידי התיכון ששיעור גדול יותר מהם
סבורים שהעדה מתייחסת אליהם בחיוב (%04), בעוד העובדים במינהל הציבורי השיבו
בשיעור נמוך יותר על יחס חיובי כלפי אלה שהתחמקו מלשרת (%81). מעניינת העובדה
שהתפלגות התשובות של קבוצת המשיבים שלא שירתו בצה"ל ואשר חוו באופן אישי את
היחס כלפיהם כתוצאה מכך, דומה לזו של יתר הקבוצות. בדיקת סוגיה זו, ברמה האישית,
66% ,"
מהו יחסך לדרוזים שהתחמקו מלשרת בצה"ל?
העלתה תוצאות דומות. לשאלה, "
השיבו שהם חשים כלפיהם אדישות או יחס חיובי.
ההבחנה בין הדרוזים שעובדים במשרדי הממשלה לאלה שעובדים ברשויות המקומיות
מלמדת על הבדלים משמעותיים. העובדים ברשויות המקומיות הביעו יחס חיובי כלפי מי
שלא שירתו בצה"ל במידה רבה יותר מאשר העובדים במשרדי הממשלה.
תוצאות אלו תואמות את המגמה הכללית שנמצאה, שלפיה דרוזים שעובדים במשרדי
הממשלה מזדהים במידה רבה יותר עם המדינה ועם השירות בצה"ל. מגמות אלו עשויות
להסביר גם את ההבדלים בין מידת השפעת שירותם של הדרוזים בצה"ל על השתלבותם
במשרדי הממשלה, לעומת השתלבותם ברשויות המקומיות. הכוונה לכך שיחס שונה
לשירות בצה"ל עשוי להשפיע על שילובם וקידומם בכל אחד משני סוגי המינהל הציבורי.
ההשפעה עשויה להתבטא גם בנטייה להעדיף או להימנע מלעבוד בכל אחד מהמגזרים, ואף
בנטייה אפשרית של המעסיקים ושל הבוחנים בוועדות מכרזים להעניק עדיפות למועמד
ששירת בצבא על פני האחרים.
: התפלגות התשובות לשאלה, "מהו להערכתך, יחסה של העדה הדרוזית, לדרוזים
טבלה 41
שהתחמקו מלשרת בצה"ל?"
התפלגות התשובות
אוכלוסיית המדגם
חיובי מאוד חיובי אדישות שלילי שלילי מאוד סה"כ ב-%
100
4
21
46
20
9
כלל המדגם
100
6
21
33
27
13
תלמידי תיכון
100
1
21
46
26
6
בשירות סדיר
100
2
26
47
16
9
לאחר שירות
100
3
13
57
14
13
לא שירתו
100
6
23
53
12
6
מינהל ציבורי
100
3
21
57
15
4
הסקטור הפרטי
מקור: מחקר של המחבר, שם, 681.