149
הדרוזים – בין עדה לאום ומדינה
לנוכח החשיבות שנודעת לסוגיה זו נבדקה גם התייחסותם ומידת הזדהותם עם היגדים
שמתארים הערכות שונות, ולהלן ההיגדים והתוצאות העיקריות:
: %07 השיבו "נכון", לעומת %4 שהשיבו
"צה"ל זוכה להערכה רבה בחברה הישראלית"
"לא נכון.
: %86 השיבו "נכון", לעומת %5 שהשיבו "לא
"צה"ל זוכה להערכה רבה בחברה הדרוזית"
נכון".
: %15 השיבו "נכון", לעומת %11 שהשיבו "לא נכון".
"הקצינים בצה"ל הם קבוצה מובחרת"
: %64 השיבו "נכון", לעומת %31 שהשיבו
"הקצינים הדרוזים בצה"ל הם קבוצה מובחרת"
"לא נכון".
: %84 השיבו "נכון", לעומת %25 שהשיבו
"מי שלא שירת בצה"ל, אינו ישראלי ב-%001"
"לא נכון".
עמדות אלו מצביעות על יחס מורכב ואמביוולנטי של הדרוזים לנושא. מצד אחד, הם
מציינים שהם חשים הערכה רבה לצה"ל, רואים בקצינים קבוצה מובחרת ומייחסים
חשיבות לשירות בו ואף מוכנים לשרת בו בעצמם תקופות כאלו ואחרות, גם בהתנדבות.
מן הצד השני, רובם אינם מבקרים את מי שהתחמקו מלשרת בצבא ושיעור לא מבוטל
מהם אף מתייחסים אליהם בחיוב. חשיבות מיוחדת נודעת גם לכך שכחציים סבורים
שהקצינים הדרוזים הם קבוצה מובחרת ורק מקצתם שוללים זאת. תוצאות אלו תומכות
בגישה הטוענת שהחברה הדרוזית עוברת שינויים חשובים, ביניהם התגבשות רובד חברתי
חדש בעקבות השירות בצבא. הן גם עשויות ללמד על גורמים תועלתניים שמכוונים את מי
שבוחרים לשרת בצה"ל ולהמשיך בקריירה צבאית, כגון שיקולים של ניידות חברתית ורצון
להשתייך לקבוצה הנחשבת לאליטה חברתית, דבר שעשוי לסייע להם בהמשך להשתלב
בהנהגה החברתית והפוליטית של העדה ושל המדינה.
עניין חשוב נוסף הוא הקשר שיוצרים כחצי מהדרוזים בין השירות בצה"ל לבין השייכות
לחברה הישראלית, במובן של "להיות ישראלי" ובמובן של תפיסתם את השירות הצבאי
ואת השפעתו על השתלבותם בחברה. לממצאים אלה חשיבות גם על רקע הגישה הרווחת
בספרות המחקרית, המדגישה את הירידה שחלה במעמדו של צה"ל בחברה הישראלית
וביחס לשירות בו, כמרכיב מרכזי בתפיסת האזרחות (כהן ובגנו 1002). המאפיינים של
השירות בצבא, הכרוך בין היתר בקשיים אישיים ובהקרבה אישית, באובדן זמן ובסיכון
להיפגע, מעלים את שאלת המוטיבציה של בני הנוער הדרוזי להתגייס, מה גם שהערבים
שהם באים במגע אתם מעצימים את נושא ההקרבה הכרוכה בשירות הצבאי. טבלה 51
מציגה את תוצאות הבדיקה שנעשתה באמצעות שאלה על הגורם העיקרי שמשפיע עליהם
להתגייס לצבא והתייחסות השוואתית בין כמה גורמים משפיעים.