135
הדרוזים – בין עדה לאום ומדינה
שחיילים דרוזים יידרשו לפעול בזמן מלחמה נגד בני העדה שמשרתים בצבאות שצה"ל
נלחם אתם.
תהליך השתלבותם ההדרגתי של החיילים הדרוזים בצה"ל מלמד הן על החששות של
הדרוזים הן על אלה של המדינה והחברה הישראלית מפני גיוסם. המנהיגות הדרוזית חששה
ש"כור ההיתוך" הצבאי יגרום לאובדן הזהות הקולקטיבית של החיילים מבני העדה, ועם
זאת הבינה, ששירותם בצבא יתרום לקידום האינטרסים של העדה. המדינה חששה מבעיית
הנאמנות, וזה היה גורם מרכזי שכיוון את השינויים במדיניות גיוסם ושילובם של הדרוזים
בצבא. בהקשר זה אמר משה ארנס לשעבר שר הביטחון של ישראל בריאיון עם המחבר:
במינוי הראשון שלי לתפקיד שר הביטחון [3891] שאלתי את המערכת הצבאית אם כל
התפקידים, המקצועות והיחידות פתוחים בפני הדרוזים. התשובה הייתה לא. נאמר לי
שישנם תפקידים ומקצועות, בייחוד בחיל האוויר ובחיל המודיעין, שלשם לא מכניסים
דרוזים. ההסבר היה שקיימת בעיה בגלל הרגישות הגדולה בתפקידים אלה במישור של
סודיות וסיווג ביטחוני גבוה שנדרש. ביסוד הגישה של אלה שטענו זאת, הייתה נימה ברורה
של חוסר אמון מלא בנאמנותם של הדרוזים למדינה (אמרני 3002: 121).
דברים ברוח זו אמרו אנשי צבא רבים שהיו שותפים למדיניות שהגבילה את שילובם של
בני העדה בתפקידים וביחידות מסוימות משיקולי ביטחון. תת-אלוף (במיל') יעקב טרנר,
לשעבר ראש לה"ק כוח אדם בחיל האוויר, סיפק בריאיון עם המחבר הסבר מעניין לחשש
מפני שילובם של הדרוזים ביחידות ובתפקידים רגישים:
הייתה מדיניות ברורה שלא לקבל דרוזים לחיל האוויר. היה חשש שמכיוון שלדרוזים יש
קרובי משפחה בסוריה ובלבנון, זה לא טוב מבחינת ביטחון שדה שידעו שם שיש טייס
ישראלי או חייל שיודע על מידע מסווג ושהוא דרוזי. היו רבים שציינו את החשש מפני
האפשרות שיפעילו עליהם לחצים באופן ישיר או באמצעות המשפחה שלו. מעבר לכך,
חשבנו שאי אפשר לדרוש מטייס דרוזי שיפציץ ברגע אמת מקום ששם יש חיילים דרוזים
או שגרים שם בני העדה שלו (שם).
גורמים נוספים שהשפיעו על תהליך השתלבותם של הדרוזים בצה"ל מקורם בתיוג שלילי.
קצינים וחיילים יהודים ששירתו עם חיילים דרוזים ניסו להסביר במה היו החיילים הדרוזים
שונים בעיניהם. תת-ניצב (בדימוס) אברהם לוין, שהיה מפקד פלוגת הדרוזים הראשונה
בצה"ל, תיאר בריאיון עם המחבר את הקשיים שבפניהם ניצבו המפקדים והמערכת הצבאית,
6
בעיקר בשלבים הראשונים של שירותם של חיילים דרוזים:
6 עם זאת, נראה שיש לקבל דברים אלה בזהירות, ובהתייחס לתקופה, בעיצומה של מלחמת העצמאות, כאשר
המדינה וצה"ל היו בשלבים הראשונים של התגבשות. כמו כן, צה"ל הוא אכן מעין "כור היתוך", וחיילים מכל
העדות מביאים עמם אליו לעתים אמונות ודעות היכולות להיתפס כמוזרות ולגרום לתיוג שלילי.