הדרוזים בין עדה לאום ומדינה

133

הדרוזים – בין עדה לאום ומדינה

לצמצם את השפעתן של תרבויות זרות ולאפשר להם מסגרת צבאית תומכת ומסייעת. יש

להניח שהדבר נבע גם מרצון ליצור כוח צבאי שיישען על בני העדה.

בהקשר זה ראוי להזכיר את התנהגותם של מנהיגי העדה בשנת 1381. בשנה זו, אחרי

שמצרים כבשה את שטחי ארץ ישראל, סוריה ולבנון וגייסה לצבאה את תושבי המקום,

התנגדה הנהגת העדה הדרוזית לגיוס בני העדה, ורק אחרי משא ומתן הסכימה לגיוסם של

מעטים, בתנאי שהם ישרתו ביחידות נפרדות. הניסיונות של המצרים בשנת 7381 לגייס

לצבאם עוד 571 דרוזים נתקלו בהתנגדות עזה. מעניינת העובדה, שהשיקולים שעמדו

אז בבסיס המדיניות שנקטה ההנהגה הדרוזית דומים במהותם לאלה שכיוונו את יחסם

לשירותם בצה"ל כעבור יותר ממאה שנה. הנימוקים לדרישה שהחיילים הדרוזים ישרתו

ביחידות נפרדות הם גם כיום בסיס לוויכוח פנימי בחברה הדרוזית על השירות בצה"ל.

הנתונים שלפיהם כ-%02 בלבד משרתים ביחידות נפרדות מלמדים שבוויכוח זה גברו

המתנגדים לשירות נפרד. נתונים אלה משקפים את העמדות שהציגו הדרוזים בנושא, ולפיהן

%07 מהם תמכו בביטול היחידות הנפרדות בצה"ל (אמרני 3002).

את הגישה הזאת ואת השיקולים שמכוונים את בני העדה בסוגיה זו ביטא סא"ל (במיל')

נאיף דגש, לשעבר מפקד יחידת הגדנ"ע של המגזר הדרוזי בצה"ל, בריאיון עם המחבר:

המנהיגות של העדה תומכת ברובה הגדול בהמשך השירות בצה"ל, כי היא רואה בזה חובה

לאומית, חברתית ומוסרית וגם משום שזה משרת את האינטרסים של העדה. לגבי השירות

ביחידות נפרדות יש בעדה דילמה קשה. המנהיגים הדתיים והאוכלוסייה הוותיקה רוצים

שיהיו יחידות נפרדות מאחר שלדעתם זה שומר על החיילים הדרוזים מבחינה דתית ועוזר

להם להתגבר על הקשיים. אבל גם משום שהיחידות הדרוזיות הן סמל ומקור של כוח

וגאווה לעדה. לעומתם ישנם כאלה, בעיקר בקרב הצעירים, שחושבים שאין כיום צורך

ביחידות נפרדות, במיוחד משום שהשירות בהן מפריע להם להתקדם בצבא ויכול להפריע

גם להשתלבותם באזרחות אחר השירות בצבא (שם: 701).

נתונים השוואתיים על שירותם של החיילים הדרוזים בצה"ל מלמדים על מוטיבציה גבוהה

להתגייס ולשרת בכל היחידות בצבא. רבים בוחרים לצאת לקצונה ולהמשיך לשרת בקבע

כקריירה. מדוח על גיוס אזרחים לא-יהודים לצה"ל שנמסר לוועדת החוץ והביטחון של

הכנסת (1002.21.5) עולה שאחוז הדרוזים שמתגייסים לצה"ל, יחסית למספרם באוכלוסייה,

גבוה מזה של היהודים. ראש חטיבת תכנון ומינהל כוח אדם בצה"ל דיווח לוועדה, כי %38

מבני הנוער הדרוזי מתגייסים לשירות חובה לעומת %57 בלבד בקרב הגיוס הכללי, שמורכב

ברובו הגדול מהאוכלוסייה היהודית. באשר למאפייני שירותם נמסר, כי רק %02 מכלל

החיילים הדרוזים משרתים ביחידות נפרדות. בחינת מאפייני שירותם מלמדת על דפוס

שונה מהמקובל, ולפיו קהילות אתניות בפריפריה אינן בולטות במבנה הצבאי. שכן, החיילים