35 / 86
34
הקו הפנימי פעל בתחום המים הרדודים של וייטנאם עד תחום של כ-02 ק"מ מהחוף.
תפקיד קו ההגנה הפנימי היה לבדוק כל ספינת דיג שנמצאה סמוך לחוף. הכוחות הימיים
שפעלו בקו החיצוני התבססו על אוניות המלחמה הבינוניות של הצי השביעי, ואילו
כוחות הקו הפנימי השתמשו בסירות מהירות שהתאימו למרדף במים רדודים. יש לציין כי
תפקיד נוסף של אוניות המלחמה, שפעלו בקו החיצוני, היה לספק סיוע ארטילרי לכוחות
קרקעיים שפעלו סמוך לחופים.
ב-8691 אלמנטים מכוח משימה 511 החלו לפעול ככוחות פשיטה על בסיס הוייט קונג
SEA LORDS
מהים דרך הנהרות ודלתת המקונג. פשיטות אלה נערכו במסגרת מבצע
שני המבצעים הסתיימו
80
.
י
(
Southeast Asia Lake Ocean River Delta Strategy
)
י
בשלהי 2791 עם פינויים של כוחות הצי האמריקני מהזירה.
מבצע נוסף של הצי האמריקני התנהל צפונה מקו הרוחב 71 )הגבול בין צפון וייטנאם
. המבצע החל באוקטובר 6691
Sea Dragon
לדרום וייטנאם(. שם הקוד של המבצע היה
והסתיים באוקטובר 8691. משימתו העיקרית של המבצע הייתה לנסות להשמיד אוניות
צפון וייטנאמית קודם חצייתן את קו הרוחב 71. מטרה נוספת הייתה תקיפת והשמדת
מטרות חוף בצפון וייטנאם. אוניות המלחמה של הצי השביעי התמקדו בעיקר בשפכי
הנהרות עד כ-073 ק"מ צפונה מקו הרוחב. המטרות שהופצצו היו בעיקר תחנות מכ"ם,
תותחי חוף, מתקני חוף )כגון סדנאות תיקון( ומחסני אספקה. כיוון שסמוך לקו החוף
עבר ציר מרכזי, הופגזו מידי פעם גם שיירות אספקה שנעו על ציר החוף. הערכת פיקוד
הצי השביעי הייתה כי המבצע השמיד חלק ניכר מהצי הצפון וייטנאמי, וכי כאלפיים
סירות, ששימשו להברחת אמצעי לחימה, הושמדו. כאמור, החסימה הכמעט מוחלטת של
הנתיבים הימיים הכריחו את הפיקוד הצפון וייטנאמי להשתמש בנתיב היבשתי הארוך
יותר. עובדה זו הקטינה באופן משמעותי את יכולתו של צבא צפון וייטנאם להעביר
81
אספקה, אמצעי לחימה וחיילים ליחידותיו שפעלו בדרום.
'קו מקנמרה'
העדות הפומבית הראשונה לכוונתה של ארצות הברית להפעיל מערכת אלקטרונית נגד
החדירות הצפון וייטנאמיות לעבר הדרום, דרך הגבול בין שתי המדינות, ניתנה במסיבת
(, בספטמבר
McNamara
עיתונאים שכינס מזכיר ההגנה האמריקני, רוברט מקנמרה )
.
Tucker (ed.),
The Encyclopedia of the Vietnam War
, 372
08 לסקירה כללית ראו:
.Cutler,
Brown Water, Black Berets
, 135
81