27
דברי יושב ראש המושב
עמי אלכסנדרון
כידוע לכולנו, קיימת צפיפות אוכלוסייה גבוהה בישראל, בעיקר במטרופולים. אחת הסיבות לכך
היא שאזורים אלה מושכים אוכלוסייה בשל היצע גבוה יחסית ומגוון של מקורות תעסוקה, וכן
בשל תנאי שכר משופרים לעומת הפריפריה. התעשייה מהווה את אחד הגורמים הדומיננטיים
על
תחרות
למשיכת אוכלוסייה בגלל היקף ומגוון רחב של מקצועות ותפקידים. התוצאה היא
.
משיקולים כלכליים
משאב הקרקע
בישראל הצפיפות הממוצעת של האוכלוסייה לשטח היא מהגבוהות ביותר בעולם המערבי.
לכן התחרות הכלכלית על השטח גדולה אף יותר. הקונפליקט מתעצם עשרות מונים כאשר יש
לאוכלוסייה שאינם נעצרים באופן מלא ודטרמיניסטי על גדר המפעל. בנוסף לכך,
סיכון
מוקדי
.
בשל המצב הביטחוני
בישראל מתעצם הקונפליקט
התעשייה הכימית )זיקוק נפט, פטרוכימיה, גומי, זכוכית, דשנים, דטרגנטים וכו'( בארץ בכלל
ובמפרץ חיפה בפרט היתה מאז תחילת השלטון הבריטי בארץ אבן שואבת לכוח אדם במגוון
רחב של מקצועות )כימיה, מכונות, מסגרות, פקידות וכו'( במגוון תפקידים: עובדי כפיים
במשמרות, מנהלים, מהנדסים, חוקרים ועוד. מפעלים אלה זקוקים לחומרי גלם מיובאים
ובחלקם הם גם מייצאים את תוצרתם, כך שבאופן טבעי הם מוקמו ליד נמלים, ובמיוחד ליד
נמלי חיפה ואשדוד. גידול תנועת הסחורות עם השנים )הגידול נובע מגידול האוכלוסייה ועליה
.
על חשבון שטחי קרקע אחרים
ברמת החיים(, יצר לחץ נוסף להתרחבות שטחי הנמלים
חומרים מסוכנים
ברור שהנמלים מעצם מהותם הם השער של המדינה לתנועת סחורות בכלל, ו
בפרט, במיוחד בישראל שאין קשר יבשתי מפותח עם שכנותיה. כמו כן, אין הובלת חומרים
מסוכנים בתחבורה אווירית.
השילוב של אוכלוסייה, תעשייה ונמלים יוצר גם לחץ תעבורתי בין רכבים פרטיים, הסעה
המונית והובלת סחורות, בחלקן של חומרים מסוכנים. במקרה זה קיימת דרגת קושי גבוהה
יותר בהפרדת החומרים המסוכנים משאר מרכיבי התעבורה. אחת החלופות היא הובלת הנוזלים
והגזים המסוכנים בצנרת תת קרקעית. אבל בעוד שבאירוע חרום של מיכלית כמות החומרים
המסוכנים היא מצומצמת ובמקום מוגדר, הסיכון שיוצר צינור הוא לאורך כל התוואי וכל הזמן,
והכמות שיכולה להיפלט עד לזיהוי התקלה ועצירתה גדולה בהרבה. משמעות המציאות כפי
שתיארתי עד כה היא – סיכונים.