30
מרחקי סיכון בתעשייה – מקרי בוחן )אמוניה ודלק(
רוג'ר סוויד
יועץ איכות סביבה והערכות סיכונים
סיכונים
בנושא של אוכלוסייה ומרחקי הפרדה, ארצה להדגיש שני עקרונות מאוד חשובים:
. מרכיבים אלו יכולים להתבטל כאשר קיימת אפשרות להשתלט בצורה מוחלטת,
ומרחקים
פסיבית וגם חצי אקטיבית על הסיכון, ואז המרחקים יכולים להיות קצרים מאוד ואף מבלי
לפלוש מעבר לגדר המפעל.
אם לא בטוחים במאת האחוזים שהסיכונים נשלטים בצורה מוחלטת זאת, אז חייבים לקבוע
מרחק הפרדה, מרחק סיכון. אין כל אפשרות משחק בין אולי כן ואולי לא. נקודה חשובה
נוספת היא שכאשר העובד הצריך לטפל במוקד הסיכון אינו מרגיש %001 ממוגן ובטוח, הוא
לא יעשה את המוטל עליו, כי אינסטינקט ההישרדות יכתיב לו לברוח. כדי שיוכל לטפל במקור
האירוע ולהשתלט על הסיכון, הוא חייב להיות ממוגן בצורה מלאה ולהרגיש שהוא ממוגן. רק
אז הוא יכול לבצע פעולות אקטיביות לצמצום מרחק הסיכון.
הרשו לי לפתוח בתמונת רקע על ביצוע הערכות סיכונים. מתחילת המאה, בעיקר עם פיתוח
תעשיית הנפט והפטרוכימיה, היה ידוע כיצד לעשות ניתוח סטטיסטי לגבי התרחשות תקלות,
ולא היתה אפשרות אחרת להעריך את הסיכון. לאט לאט, עם התרחבות הבסיס לסטטיסטיקה,
התפתחה השיטה של הערכה הסתברותית.
בשנת 2791 פיתח טרנר את הנוסחאות של דרגות יציבות מטאורולוגיות וחישובים לגזים
קלים עם מרחקי פיזור. אולם גזים קלים מסוכנים קיימים מעט יחסית. רוב הגזים המסוכנים
שהשלימה את הידע ואיפשרה לבצע
DENZ
הם כבדים מהאוויר. בשנת 5891 פותחה שיטת
הערכת סיכונים דטרמיניסטית לגזים כבדים. מה פירוש דטרמיניסטית?
הגישה הדטרמיניסטית קובעת את עוצמת המקור על בסיס נתונים תהליכיים, ועל פי בחירה
של דרגת הסיכון החמורה ביותר או הפחות חמורה, ואז ניתן לחשב את המרחקים על בסיס
אותן דרגות יציבות ומהירויות רוח שפותחו על ידי טרנר. כיום יש מספיק תוכנות משלימות
שעוצבו בשלושים השנים האחרונות, המבצעות הערכות של מרחקי הסיכון ורמת הסיכון של
גזים קלים, גזים כבדים, גזים קרים, גזים חמים, וכן גזים כבדים שמתחממים באוויר והופכים
במרחק ]הניתן לחישוב[ לגזים קלים ועולים מעל לפני האדמה ומגיעים לאוכלוסייה.