החינוך הטכנולוגי בישראל והשפעתו על חיל החימוש

מאסיה ואפריקה היה נמוך משיעור הזכאים בקרב התלמידים שמוצאם מאירופה

ואמריקה.

תקן השעות לתלמיד בחינוך הטכנולוגי גבוה מתקן השעות לתלמיד בחינוך העיוני,

ופירוש הדבר שעלות שעות ההוראה בו גבוהה יותר. הסיבות לכך הן חובת הלמידה

של שלושה מקצועות בחירה בחינוך הטכנולוגי, שעות מעבדה ושעות התנסות מעשית

במסגרת עבודת גמר, הנדרשות בחינוך הטכנולוגי בלבד (תקן לתלמיד בחינוך העיוני

הוא 74.1, ואילו בחינוך הטכנולוגי הוא 68.1-20.2). גם עלות ההוצאות החודשיות

שאינן עלויות שכר גבוהה יותר בחינוך הטכנולוגי, לנוכח הצורך במעבדות ובחומרי

גלם. פעולה להרחבת החינוך הטכנולוגי דורשת תוספת תקציב ניכרת. כדי להגדיל

את מספר בוגרי החינוך הטכנולוגי באופן שיהלום את צורכי המשק, על הממשלה

, המכירות

OCED

להקצות עוד חצי מיליארד ש"ח לנושא. לשם המחשה, מדינות ה-

בחשיבות החינוך העל-תיכוני, משקיעות כספים רבים בחינוך זה, כפי שמראה איור

1. ישראל משקיעה בהוצאה שנתית כ-000,3 דולר פחות לתלמיד בחינוך העל-תיכוני

מאשר ממוצע מדינות אלו.

בהתאחדות התעשיינים וברשת אורט שבמוסדותיה ניתן חינוך טכנולוגי טוענים,

כי בשנים האחרונות קוצץ תקציבן בשיעור של %53, מה שהביא בעצם לניוונו של

נתיב לימודים זה. לטענתם, מספר הבוגרים בעלי התארים "טכנאי" ו"הנדסאי" אינו

4,800

4,374

3,073

5,752 6,709

7,854 8,632 9,172

12,744

16,840

2,000

4,000

6,000

8,000

10,000

12,000

14,000

16,000

18,000

20,000

שוויץ

גרמניה

אוסטריה

שוודיה

ממוצע

מדינות

OCED-

הולנד

הונגריה

ישראל*

צ'כיה

סלובקיה

* חינוך טכנולוגי בלבד מחיר מוערך לפי הכנסת

, מקור:

OCED-

: ממוצע הוצאה שנתית לתלמיד בחינוך העל-תיכוני במדינות ה

איור 1

זרצר 8002: 41