נוער ובוגרי משגב לאן?

במימונה. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מקרב כיתות י"ב בשנת 6002 היה %8.96

לעומת %8.85 בכרמיאל, %2.56 בחיפה, %2.96 בהרצליה ו-%4.35 זכאים בקרב כיתות

י"ב בכל הארץ (למ"ס 6002, פרסום 5131). מצד אחד קיים אינטרס מובהק להשאיר

את בוגרי האזור במשגב או בגליל. מצד שני, יכולתן הכלכלית וערכיהן התרבותיים

של המשפחות מעודדים לימודים והשכלה גבוהה, וזה גורם להגירה שלילית מיישובי

משגב של צעירים לצורך לימודים (איור 3). הגירה זו זמנית לכאורה, אך גלומה בה

האפשרות להפוך לעזיבה מוחלטת.

: נושא התעסוקה משמעותי אף הוא בהחלטה לעזוב את משגב, והשפעתו

תעסוקה

הולכת ועולה עם גיל הבוגרים. ייתכן שבגיל צעיר יותר הם מוכנים להתפשר על מקום

העבודה ו/או מוצאים תעסוקה בקלות יחסית. גם ייתכן שבגיל צעיר, שבו הם עדיין

בשלב הלימודים, הם מוטרדים פחות מנושא זה. ואולם, ברור שיש לפתח את האזור

וליצור בו מקומות עבודה, בעיקר בתחומי ההייטק והתוכנה. צורך זה, המקבל ביטוי

חריף בכל שאלוני המשפחות שמולאו, קל יחסית למימוש בהיבטי תשתיות, בהשוואה

לתעשיות אחרות, בעיקר בשל היכולת לפצות על הריחוק ממרכזים על ידי שימוש

בערוצי תקשורת שונים.

: הנושא נדון בהרחבה בפרק הקודם ולכן נציין רק כי משקלו משתנה ועולה

תחבורה

עם הגיל, והנושא משמעותי גם בקבוצת הגילאים הצעירים במשגב.

: בקרב הבוגרים שהשיבו על השאלונים נושא זה אינו בגדר בעיה. לא

ביטחון אישי

הביטחון גורם לבוגרים לעזוב את היישובים, והם אינם מוטרדים מהמאזן הדמוגרפי

הכללי. בניגוד מוחלט, לכך בשאלוני המשפחות שהופצו בקרב תושבי גילון, על השאלה

הדנה בנושא המאזן הדמוגרפי ציינו %09 מהמשיבים כי הם מוטרדים ומוטרדים מאוד

מהמצב, %7 ציינו כי אינם מוטרדים ו-%3 ציינו כי אינם מכירים את הבעיה כלל, או

שבחרו שלא לענות על השאלה. אף לא אחת מהמשפחות ציינה כי מי מילדיה שעזב

את גילון עשה זאת בשל המצב הביטחוני. נראה שבנתונים אלו טמונה התשובה בנוגע

לביטחון האישי. ייתכן כי אם הייתה השאלה נשאלת לפני אירועי 0002 והאינתיפאדה

האחרונה, תשובת המשפחות הייתה מתונה בהרבה. הנוער והבוגרים הצעירים פחות

רגישים לנושא מאשר הוריהם.

: הבוגרים אשר עזבו רואים במגורים בגליל שליחות ציונית

שיקולים ערכיים (ציונות)

במידה בינונית בלבד. אין ספק שזה נוער איכותי, כפי שהוא מעיד על עצמו ומעידים