מקום לזיכרון

מקום לזיכרון

לקבל את ההצעה הטובה ביותר, שפירושה היה מבחינתו: "אנחנו נעבוד ונגיש לכם

תכנית ואתם תבנו עפ"י התכנית הגרועה ביותר". כמו כן טען, כי מן הראוי היה לפרסם

את ההגבלות על תכנון מצבת הקבר, שמקורן באיסור דתי.

לא ברור אם התחרות אכן התקיימה. בפועל, הופקדו תכנון מצבת הקבר ובנייתה בידי

דב הרשקוביץ, אדריכל עיריית תל אביב. בהודעה פומבית לאחר טקס גילוי המצבה

הדגיש בצלאל יפה בשם ועד הקהילה העברית, כי הרשקוביץ לא ביקש כל שכר עבור

התכנית וכי לא דרש כל תשלום עבור חומרי הבניין ועבודת הפועלים שעסקו בהקמת

תיאור המצבה, שטקס הגילוי שלה נערך במאי, פורסם בעיתון הארץ:

המבנה.

"המצבה בנויה בצורת שורת עמודים הקשורים בשרשראות. משני הקצוות שתי כיפות

קטנות ואחת גדולה באמצע. לאורך השורה קברי הקדושים – ארבעים ואחד מספרם

ה"כיפות" היו

(ביניהם יוסף חיים ברנר). בכיפות חקוקים שמות ההרוגים הנעלמים".

קירות רבועים, שמעליהם מבנים בצורת "גג" משולש בחתך של פירמידה. בתכניתו

של הרשקוביץ אין זכר לשערים, שצוינו בהנחיות הוועדה להקמת המצבה מ-2291,

91 הודעה זו נמסרה במכתב למערכת שנועד להזים את טענת ארגון הארכיטקטים

והמהנדסים בתזכיר ששלח לעיריית תל אביב כי אדריכל העיר עסק גם בעבודות פרטיות,

22 ביוני 4291, עמ' 4.

ביניהן נמנו הקמת מצבת הקבר לחללי המאורעות: דאר היום

02 "קברי הקדושים", הארץ, 72 במאי 4291, עמ' 4.

דב הרשקוביץ, תכנית למצבה על קברות חללי פרעות תרפ"א