מקום לזיכרון

מקום לזיכרון

ב-1291 נקברו בבית הקברות חללי מאורעות תרפ"א ביפו ובתל אביב ובהם הסופר

את המצבה המשותפת על קברי הנרצחים הקים ועד הקהילה כביטוי

יוסף חיים ברנר.

למחויבות לזכרם. לצד חללי מאורעות תרפ"א נקברו, מאוחר יותר, גם חללי מאורעות

תרפ"ט ומקצת מחללי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט. ב-6291 הועברו עצמותיו של מכס

(מקס) נורדאו ממקום קבורתו בפריז ונטמנו בבית העלמין בתל אביב. קברו של

שם נקברו בשנים

נורדאו חנך את חלקת אנשי השם בחלקו המערבי של בית העלמין,

בהם

שלאחר מכן "ראשי התנועה הלאומית, הספרות, העיתונות והחינוך העברי",

: בנוסף למכס נורדאו, נכללו בקטגוריה מכובדת זו גם

גם מי שכונו "גדולי האומה"

אחד העם, חיים ארלוזורוב, חיים-נחמן ביאליק, מאיר דיזנגוף ושאול טשרניחובסקי.

מעמדם המיוחד של "גדולי האומה" בא לידי ביטוי מובהק במעורבות המוסדות,

ובראשם עיריית תל אביב, ובנטילת אחריות ציבורית על בניית מצבות הקבר שלהם.

הקמת המצבות על קברי חללי המאורעות ו"גדולי האומה" נתפסה, בניגוד למצבותיהם

של אזרחים מן השורה, כעניינו של הציבור והייתה עניינה של הרשות העירונית.

חיבור זה מתעד ומנתח את יצירתו של פנתיאון לאומי בבית הקברות הישן בתל אביב

בתקופת היישוב כתהליך היסטורי של יצירת נוף זיכרון מקומי. במרכז הדיון נמצאת

המעורבות המוסדית של ועד הקהילה ועיריית תל אביב ופועלם של אדריכלים, פסלים

ומהנדסים לכינון המרחבי ולעיצוב האדריכלי של קברי "הקדושים" (חללי המאורעות)

ושל מתחם "גדולי האומה" בחלקו הדרומי-מערבי של בית הקברות בתקופת היישוב.

נוסף לכך, דן החיבור ביצירת "שורת הסופרים והעסקנים", בהגדרת מתחם קבריהם

של מנהיגי תנועת העבודה, הסמוך לקברי "גדולי האומה", ובקבורת אפרם של קדושי

העיירה זדונסקה וולה ב-6491 בחלקו המזרחי של בית הקברות הישן.

הדיון ההיסטורי ביצירת פנתיאון לאומי עוסק בקביעת מקום קבורתם של חללי

המאורעות ואנשי השם, בעיצובן של המצבות שעל קברי "גדולי האומה" ובתכניות

8 לעניין זה ראו: עזריהו, במותם ציוו, עמ' 21-31.

9 הקשר בין "אנשי השם" לבין "הגיבורים" מותווה כבר בהופעתו הראשונה של הביטוי

אוּ בני האלהים אל

ים היו בארץ, בימים ההם, וגם אחרי-כן אשר יב

בכתובים: "הנפ

רים אשר מעולם, אנשי השם" (בראשית ו': ד).

ֹּ

דוּ להם: המה הגב

בנות-האדם ו

01 בית הקברות ברחוב טרומפלדור, ידיעות עיריית תל אביב, תש"ב (שנה 31), חוברת 8-9,

עמ' 211.

11 הביטוי "גדולי האומה" היה רווח בשיח הציבורי כבר בשנות העשרים כציון לאישים

בולטים בתרבות ובהיסטוריה של ישראל והעמים. למיטב ידיעתי, הביטוי "גדולי

האומה" הופיע בפעם הראשונה בהקשר לקבורה בבית הקברות הישן בתל אביב במאמר

בדאר היום, 7 בספטמבר 4391, עמ' 01.