Background Image
Table of Contents Table of Contents
Next Page  43 / 86 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 43 / 86 Previous Page
Page Background

41

במקרה הטוב, החקלאות המקומית מסוגלת להזין ולפרנס רק את החקלאים עצמם, ומכאן ההוצאות

הגדולות על יבוא מזון, כפי שתואר. המאמצים להגדלת שטחי הגידול נכשלים, ובשנים האחרונות אף

נרשמת ירידה, יחסית למה שכבר הושג קודם לכן: משיא של כ-061,13 מיליוני דונם בשטח גידול

הדגנים ב-8002, ירד הנתון לכ-076,92 מיליון ב-0102, וזאת חזרה לרמה של שנת 5002 )כ-096,92

מיליוני דונמים(. בשנת 2102 הסתכם יבול הדגנים בכ-32 מיליון טונות, יבול מרשים, ולמרות זאת

נאלצה מצרים לייבא באותה שנה כ-81 מיליון טונות דגנים, כל אלה מותירים את מצרים תחת תלות

רבה בחסדי מדינות העולם.

אחת הסיבות העיקריות לחוסר היעילות של החקלאות המצרית היא בזבוז מי ההשקיה, בגלל

שיטות השקיה מיושנות )טבלה 51(. נוסף על כך, נפח נכבד של מים מתאדה באגם נאצר במהלך

העברתם מהאגם לחקלאים, בשל תנאי האקלים המדברי.

במשך שנים מנסים המצרים לגוון ולחזק את החקלאות במדינה. הם ניסו להגדיל את התפוקה של

קנה הסוכר, לגדל הדרים ברצועת החוף ולהגביר את היצע מוצרי החלב ובשר העוף. בתחומים אלה

נרשמו הצלחות נקודתיות בלבד. עיקר מזונם של רוב תושבי מצרים הוא פיתה מחיטה. בממוצע,

כל מצרי צורך כ-004 ק"ג קמח בשנה. השלטון מסבסד את הקמח, וכל ניסיון להעלות את מחירו,

כחלק מרפורמות כלכליות שונות, מוביל למהומות. בשנת 8002 נאלצה הממשלה להעלות את מחיר

הקמח בעקבות משבר עולמי במחירי החיטה, והדבר הביא לעליית מחירי המזון הבסיסי כולו, שכן

החיטה היא חלק ממזון העופות והבקר. לפי הערכות החוקרים, גם המהפכה של שנת 1102 במדינה

אירעה בעקבות עליית מחירי הדגנים )ובעקיפין בגלל משבר המחסור במים(.

לסיכום, בנסיבות שתוארו, יש להניח שחקלאי מצרים יוסיפו להיות עניים ומצבם רק יחמיר. כל

יש אפוא

3

הרפורמות בתחום שיעלו לסדר היום לבטח יתקלו בהתנגדות אנשי הכפר המסורתיים.

להניח שההגירה מהכפר לעיר תימשך, ותחמיר עוד יותר את בעיית העוני במדינה.

3 למרבה האירוניה, השקעות זרות בחקלאות המצרית הוכיחו כי על ידי ניהול פרודוקטיבי של המשק ושימוש

בחלקות אדמה גדולות יחסית אפשר להגדיל את היבולים פי כמה וכמה. עם זאת, נוצר מצב פרדוקסלי, שבו

: הפסדי המים בחקלאות המצרית

טבלה 51

מים מבוזבזים

מי השקיה

שנה

נפח המים הנמדד מיליארדי מ"ק אחוזים

שמגיע בפועל לשדות

)מיליארדי מ"ק(

נפח המים הנמדד

בתעלות המובילות

מים )מיליארדי מ"ק(

נפח המים השנתי

הנמדד בסכר אסואן

)מיליארדי מ"ק(

23.95

13.45

42.72

50.26

56.17

1990

24.99

13.12

39.38

47.25

52.50

2000

31.00

19.25

42.85

48.85

62.10

2008

Saleh

מקורות: 8002