15
האלפיים עמד שיעור השתתפות בכוח העבודה של גברים בסוריה על %5.44, ואילו של הנשים עמד
על %61 בלבד. שיעור ההשתתפות הנמוך בכוח העבודה הקשה על ההתפתחות הכלכלית בסוריה.
השילוב של ריבוי הטבעי הגבוה ושיעור השתתפות נמוך בכוח העבודה מטרפד כל ניסיון לאזן בין
קצב ההתפתחות הכלכלית לבין שיעורי הריבוי הטבעי. תופעה זו גרמה לירידה מתמשכת בתמ"ג של
סוריה, לחוסר יכולת של הממשל להתאים את בסיס הייצור, את התשתיות ואת הכלים הפיננסיים
לדרישות ההולכות וגדלות של אוכלוסייתה (על כך בפירוט בפרק הכלכלה).
אמנם, הסטטיסטיקה מצביעה על ירידה בקצב גידול האוכלוסייה בסוריה, אך קצב זה אינו אחיד בכל
מחוזות המדינה, ולכן מטעה. למשל, באוכלוסייתה העירונית של סוריה, באופן טבעי הריבוי נמוך
יותר מאשר בפריפריה, שם הוא מוסיף להיות גבוה ואף גבוה מאוד. במחוזות כמו אל-רקה הוא מגיע
עד לכ-%4.5. גם המדד של צפיפות האוכלוסין הממוצעת בסוריה יכול להטעות. הממוצע הכלל-
סורי עומד על כ-021 נפש לקמ"ר (ב-0102), אולם יש הבדלים גדולים מאוד בין האזורים צפופי
האוכלוסין במערב לבין המזרח השומם. כך, צפיפות האוכלוסייה בעיר דמשק מתקרבת ל-000,51
איש לקמ"ר, לעומת מחוז דיר א-זור, שבו הצפיפות בקושי מתקרבת לכ-04 נפש לקמ"ר. הטופוגרפיה
ובעיקר האקלים וזמינות המים הכתיבו לאורך ההיסטוריה את מפת ההתיישבות של סוריה. מרבית
אוכלוסייתה (כ-%08) מתרכזת ברצועה צרה יחסית, בעלת אקלים ים תיכוני וטופוגרפיה נוחה,
שתופסת פחות מרבע משטח המדינה. ראשיתה מדרום לדמשק וסופה מצפון לחלב. רוחבה של
רצועה זו נע בין 05 ל-001 ק"מ ואורכה כ-054 ק"מ. בתחום זה נמצאות ארבע הערים הגדולות של
סוריה, שבהן מתרכזת רוב הפעילות הפוליטית החברתית והכלכלית. למעשה, גם ברצועה זו אין
יישוב רציף, אלא כמה מוקדי אוכלוסייה סביב דמשק רבתי, חומס, חמה וחלב רבתי (סופר וגרוס לן
8002) (איור 5).
רק החל משנות ה-07 החלה ממשלת סוריה לקדם מעבר האוכלוסייה מאזור הלבה הצפוף שבמערב
ל"אזורי פיתוח". הממשל הסורי יזם את יישוב עמק הפרת והחבל ג'זירה. על אף מאמצי הפיתוח
: תחזית פירמידות הגילאים של סוריה בשנים 5202 ו-0502
איור 4
אוכלוסייה במיליונים
אוכלוסייה במיליונים
גיל
גיל
גברים
נשים
גברים
נשים
סוריה 0502
סוריה 5202
א.
ב.