Background Image
Next Page  22 / 58 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 22 / 58 Previous Page
Page Background

21

עובדים סוריים ארעיים שמחפשים את מזלם בלבנון. כמו כן לא נכללו בסטטיסטיקה עשרות אלפי

סטודנטים סורים שלמדו או ממשיכים ללמוד מחוץ לסוריה. מדובר באוכלוסייה צעירה יחסית

ומשכילה, שבחרה מרצונה הטוב לעזוב את סוריה ולחפש את מזלה מחוץ לגבולותיה. האחוז הרשמי

של מהגרים הוא קטן יחסית (כ-%2 מכלל האוכלוסייה), אך הסטטיסטיקה הלא-רשמית ומגמות

המתרחשות בחברה והכלכלה הסורית אינם מבשרים טובות.

מלחמת האזרחים שפרצה ב-1102 הגבירה בצורה דרמטית את הבריחה של רבים מתושבי המדינה,

בעיקר לעבר טורקיה, אך גם לעבר ירדן. בחצי הראשון של שנת 2102 נאמד מספרם בחצי מיליון.

רבים מתגוררים ליד גבול סוריה-טורקיה בצד הטורקי. ההגירה לירדן היא אתגר מטריד בירדן,

שכן זו קלטה בשנים האחרונות מאות אלפי פלסטינים שחזרו מהמפרץ הפרסי, יותר מ-000,057

עיראקים, ועכשיו נוסף גל של פליטים סורים. רבים מהם עוינים את המשטר הירדני ויש להם סדר

יום מוסלמי קיצוני.

להרכב ולתפרוסת של אוכלוסיית סוריה יש תמיד השלכות על המערכת הפוליטית במדינה. במטרה

לבסס את שלטונו ולהדגיש את הכרחיות נוכחותו באזור, השלטון הקולוניאלי הצרפתי היה הראשון

שניסה להשתמש בפסיפס ההטרוגני של סוריה למטרות גאופוליטיות שלו. הצרפתים נקטו שיטת

הפרד ומשול כדי לפצל את סוריה לאוטונומיות ולמחוזות נפרדים. הם הקימו חבל עלווי וחבל

דרוזי, ואת לבנון המארונית, הדרוזית והשיעית. הם יצרו ישויות נפרדות לג'זירה ולמדבר; הקימו שני

חבלים המתחרים ביניהם: דמשק וחלב. הם גם הביאו לניתוקו של חבל אלכסנדריה (חבל הטאי)

מסוריה והעבירו אותו לטורקיה, בין היתר בטענה שחציה של האוכלוסייה בחבל זה הייתה דוברת

טורקית (סוריה ויתרה על החבל זה באופן רשמי רק בשנת 4002) (מעוז 1102).

השונות האזורית, האתנית והדתית בסוריה איננה רק נחלת העבר הקולוניאלי. בכל שנות עצמאותה

לא הצליחה סוריה לגשר בין הקבוצות ולמצוא מכנה משותף לכולן. יתרה מזו, מאז שנות השישים

נשלטת המדינה על ידי המיעוט העלווי. בהיותו בשלטון, דחק מיעוט זה לפינה את האיסלאם

הסוני, ובעזרת מפלגת הבעת' קידם המשטר ערכים חילוניים וסוג של סוציאליזם דמוי-סובייטי. כל

.)

Fildis

המתנגדים לשלטון העלווים מבחינה דתית, אתנית או פוליטית, דוכאו באכזריות (2102

דוגמה לדיכוי אכזרי ביותר נמצא בטבח בחמה ב-2891, כשהצבא הסורי הרס את מרכז העיר והרג

אלפים, וכן מאורעות "האביב הערבי" שהתרחשו 03 שנה אחר כך, ומאז טובח עשרות אלפים ברחבי

סוריה (בינואר 3102 נאמד מספר הנספים ב-000,06). הברית שעשו העלווים עם איראן השיעית

לכאורה חיזק את המשטר, אך בפועל נתן לגיטימציה לרוב הסוני במדינה להתנגד לשלטון המיעוט

(קם 1102).