החברה החרדית בישראל

במבנה התא המשפחתי החרדי ובחברה החרדית בכללותה (ברודט 8002; חליחל 1102; ביסטרוב

וסופר 0102; זיכרמן וכהנר 2102).

ואמנם, אם כי שיעור הפריון בקרב נשים חרדיות בשלושים השנים האחרונות עלה וירד פעמיים

דומה כי מגמות הפריון באוכלוסייה החרדית אינן עקביות לאורך זמן, הרי בשנים האחרונות

(6002‑1102) הירידה ההדרגתית ברורה (תרשים 3). לשם המחשה, בשנת 0891 שיעור הפריון

לאישה חרדית עמד על 6.5 ילדים. עשור לאחר מכן, ב-0991, זינק מספר זה ל-7 ילדים לאישה

ובשנת 0002 הוסיף שיעור הפריון לגדול והגיע ל-2.7 ילדים לאישה. בשנים 4991‑8991 צנח שיעור

הפריון ל-7.6 ילדים לאישה. במחצית הראשונה של העשור הראשון המשיך שיעור הפריון לעלות

בעקביות והגיע לשיא בשנת 4002, אז עמד על 7.7 ילדים לאישה. למן שנת 4002 ועד לשנת 9002

נראה כי חלה ירידה הדרגתית ניכרת בשיעור הפריון, שהגיעה לשיאה בשנת 9002, אז הוא עמד על

5.6 ילדים לאישה. מגמת ירידה זו, שאולי עוד עשויה להתהפך, נובעת ככל הנראה בין היתר מעלייה

ברמת החיים בישראל, מביטול וקיצוץ של קצבאות ומענקים למשפחות מרובות ילדים, מהשתלבות

תעסוקתית ואקדמית במשק בישראל, מאימוץ חלקי של אורח חיים מערבי ומשיפור במעמד האישה

בתוך המשפחה (חליחל 1102). בסקר לרגל יום המשפחה שערכה הלמ"ס בפברואר 1102 נמצא,

כי %43 מהחרדים העדיפו כי נשותיהם ילדו במהלך גיל הפוריות 7 ילדים ומעלה. עם זאת, %05

מהחרדים נמנעו מלהשיב על שאלה זו, שנתפסה בעיניהם כפולשנית וחטטנית (הלמ"ס – סקר לרגל

יום המשפחה 1102).

לפי נתוני השנתון הסטטיסטי לישראל לשנת 0102, %8 אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל

מגיל 02 ומעלה הגדירו עצמם כחרדים (כ-392 אלף נפש). מתוכם: כ-%28 נשואים, %41 רווקים,

%2 גרושים ורווקים והיתר אלמנים (כ‑%2) (תרשים 4). לשם השוואה, בקרב כלל האוכלוסייה

: מגמות בדפוסי פריון בחברה החרדית, 9002-0891, מקור: חליחל 1102

תרשים 3

שיעור הפריון )במספרים מוחלטים(

5.6

6.4

6.8

7.2

7.5

6.5

1980

1985

1990

1995

2000

2005

2009