החברה החרדית בישראל

20 / 162

19
מבריה"מ, כ-009 אלף עלו לישראל, וכאמור, רק מעטים מהם הצטרפו לחסידויות השונות ברחבי
המדינה. מי שהיגרו למדינות המערב נותרו לרוב חילונים, ומעטים בלבד שבו אל חיק החרדיות
.)DellaPergolaבסביבה החדשה (סיקרון 4002; 2002
אחרי ההגירה הגדולה ממדינות בריה"מ לשעבר נותרו ברוסיה כ-006 אלף יהודים, ללא מנהיגות
קהילתית ורבנית. אל הוואקום הזה נכנסה חסידות חב"ד, ועד מהרה החלו לצוץ בכל ערי מזרח
אירופה הגדולות בתי חב"ד, בתי כנסת, בתי ספר ליהודים, מקוואות, תלמודי תורה, גני ילדים,
ישיבות, כוללים, אולפנות לבנות, חדרים, מסעדות וסופרמרקטים כשרים, ובערים מסוימות אף
שוחזרו חיי קהילה חרדיים פעילים. בהיקף מצומצם בהרבה פעלו חסידויות ברסלב באומן, קבוצות
ליטאים בליטא וחסידויות זעירות בהונגריה. חשוב לציין, כי אין מדובר בתחייה של ממש של החיים
החרדיים במזרח אירופה, ואף אין הדבר מתקרב לכך, אך בהחלט ניתן לדבר על קיבוצים של עשרות
ומאות משפחות חרדיות בערי מזרח אירופה (אתר חב"ד) (טבלה 2).
באמצעות הקמת 002,1 סניפי בית חב"ד, בהוראת האדמו"ר מלובביץ', הניחו פעילי חסידות זו את
התשתית לייסודם ולהתפתחותם של גרעינים חרדיים בכל קצות תבל. עיקר פעולתה של חב"ד
היא במדינות מזרח אירופה שהשתחררו מעול בריה"מ: בערי רוסיה השונות, באוקראינה, בבלארוס
ובליטא. חב"ד עצמה מעריכה שברומניה, באסטוניה, בפולין, בצ'כיה ובסלובקיה הצלחתה מוגבלת.
היא הקימה בארצות אלו מרכז קהילתי (בית חב"ד), לרוב בעיר הבירה, המשרת בעיקר בחגים
ובשבתות את האוכלוסייה היהודית המקומית ותיירים ישראלים, ובערים מסוימות הוקמו גני ילדים,
מקוואות ובתי כנסת במטרה לעודד אורח חיים חרדי פעיל ובעל משמעות מספרית (אתר חב"ד).
: ריכוזי חב"ד במזרח אירופה, 1102טבלה 2
מדינה מספר מרכזי חב"ד ערים מרכזיות
רוסיה 46 מוסקבה, סנט-פטרבורג, אומסק
אוקראינה 34 קייב, אודסה, דונצ'ק, דנייפרפטרובק
בלרוס 4 מינסק, מוגילב
סלובקיה 2 ברטיסלבה
פולין 2 ורשה, קרקוב
ליטא 1 וילנה
לטביה 1 ריגה
מולדובה 1 קישניב
הונגריה 1 בודפשט
רומניה 1 בוקרשט
אסטוניה 1 טאלין
צ'כיה 1 פראג
מקור: אתר חב"ד,