145 / 162
144
בסביבת המגורים (ישיבות, מקוואות, חנויות לממכר מוצרי קודש, מוסדות צדקה וגמילות חסדים
וכיו"ב).
אחד הסממנים הבולטים של ההתבדלות הוא מערכת החינוך הנפרדת, המושתתת על האדרת
הלמדנות התורנית, תוך כדי זניחת לימודי חול עיוניים (מדעים, אנגלית, היסטוריה כללית)
וטכנולוגיים. אמנם, בעשור האחרון חלו אי אלו שינויים במטרה להכשיר תלמידים בעלי ידע נרחב
יותר בתחומי המדעים, התרבות והטכנולוגיה – אך הם אטיים, נתקלים בגילויי התנגדות עזה וחלים
כיום רק על חלק קטן מהחברה החרדית. לצד מערכת החינוך הנפרדת התפתחה במרחב החרדי
המסוגר כלכלה נפרדת, המבוססת על מתן תמיכות ומענקים מגופים ממשלתיים ועמותות, על מארג
מפותח ויציב של עזרה הדדית וגמילות חסדים ברמה הקהילתית והכלל-חרדית, על התמקצעות
בענפי הקודש השונים ועל "כלכלה שחורה", שהיקפה המדויק אינו ידוע אך קיומה ברוב הזרמים
החרדיים מוכר היטב. בדומה לחינוך החרדי, גם הכלכלה החרדית ניחנה בסממנים בולטים המייחדים
אותה מהכלכלה הישראלית האחרת. הבולטים שבהם: רמת הכנסה נמוכה, שיעור גבוה של משפחות
הנמצאות מתחת לקו העוני, רמת מינוע נמוכה, תלות בתחבורה ציבורית, תלות במוסדות גמילות
חסדים, בפרנסי הקהילה ובממשלה, שיעור מועסקים נמוך במיוחד (בעיקר בקרב הגברים) ועוד.
בשנים האחרונות, בעקבות הדוחק הכלכלי הרב והעלייה ברמת החיים בישראל, יותר ויותר חרדים,
גברים ונשים, רכשו השכלה ומקצוע והשתלבו בשוק התעסוקה הכללי במגוון תחומים, או שהקימו
מיזמים עסקיים חרדיים מקוריים בתחומי ההייטק, התקשורת והפיננסים. בד בבד, הגינוי שהפנו
רבנים ומנהיגים אל מי שיצאו לעבוד במקום להישאר וללמוד התרכך, ובקרב חלק מהזרמים אף
הוחלף בעידוד סמוי לצאת ולהתפרנס. עם זאת, שיעור המועסקים החרדיים נמוך מאוד ביחס
לחברה הכללית. מנגד, ענפים מסוימים בכלכלה החרדית צברו כסף רב, בין השאר דרך "כלכלה
שחורה", והדבר מתבטא בין השאר בתרבות הפנאי החדשה בחברה החרדית.
במטרה לשמור על האינטרסים שלהם ולהגן על החברה החרדית מפני התערבות ממשלתית או
ציבורית-חילונית ייסדו הזרמים האשכנזיים (ליטאים וחסידים) והזרם הספרדי מפלגות פוליטיות.
אלו מבטאות את הקול החרדי במרחב הכללי, מעצבות במידה מסוימת מרחב זה ומשפיעות עליו.
אך מעל לכול, מפלגות אלו נועדו להגן על הסדר הקיים ועל אורחות החיים בחברה החרדית,
ולדאוג לשמירה על רווחתו החברתית והכלכלית של ציבור המצביעים, שפירושה השגת תקציבים
ממשלתיים לצרכיו.
רוב הניסיונות של מוסדות המדינה לשנות את מאפייני החברה החרדית, אם באמצעות בית המשפט
ואם באמצעות הכנסת, כשלו ואף עוררו הפגנות כוחניות, התנגשויות אלימות עם כוחות משטרה,
הפלת ממשלות, חרמות על תאגידים ועוד. עם זאת, כל אימת שהחברה החרדית ניסתה להשפיע על