הדרוזים בין עדה לאום ומדינה

142

צה"ל כור היתוך חברתי לדרוזים – האומנם?

היחס שלו זוכים בני העדה באופן אישי וכקבוצה. לדוגמה, מבחינת הביטחון העצמי והמוסרי

לדרוש זכויות שמגיעות לנו, בדיוק כמו היהודים (אמרני 3002: 621).

אך טבעי הדבר שהתהליכים והשינויים שמתרחשים בחברה הישראלית בכלל וביחס לצה"ל

ולשירות בו בפרט אינם פוסחים על החברה הדרוזית. יתרה מזו, מעורבותם בחיי המדינה

שהופכת אותם לחלק מההוויה הישראלית מעצימה את מרחב האפשרויות להשפעה על

יחסם לשירות בצבא. נשאלת אפוא השאלה: באיזה אופן באים שינויים אלה לידי ביטוי אצל

הדרוזים? חשיבותה של סוגיה זו בולטת לנוכח המאפיינים של שירותם בצה"ל ובפרט בכל

הנוגע לשיעורי הגיוס הגבוהים בקרב בני הנוער הדרוזי, השתלבותם בכל היחידות ומספרם

הגדל של הקצינים בדרגות הבכירות ושל הממשיכים בקריירה צבאית, וכן המגמה הגוברת

של קצינים דרוזים המפקדים על יחידות בצבא שמשרתים בהן יהודים.

שינויים ומגמות ביחסם של הדרוזים לשירות בצה"ל

הדרוזים נוהגים להדגיש, ובצדק, את תרומתם הרבה לביטחון המדינה, שבאה לידי ביטוי

בולט במאפייני שירותם בצה"ל, בין היתר במספרם הגדול יחסית של בני הנוער מקרבם

שמתגייסים לשירות חובה וממשיכים בשירות קבע ובמספר הנופלים במערכות ישראל,

הגבוה יחסית למספרם באוכלוסייה. הם גם מדגישים את השיקולים הערכיים שמכוונים

אותם לשרת בצה"ל. ראוי לציין, כי בשונה מהעמדות שהם נוהגים להציג בנושא, הספרות

המחקרית מדגישה דווקא את הגורמים התועלתניים (חסן 0002; פלאח 0002; חלבי 9002).

לדוגמה, סקר שנערך בקרב חיילים דרוזים המשרתים בשירות קבע בצה"ל העלה, שהגורמים

העיקריים שהשפיעו עליהם לבחור בקריירה צבאית התמקדו בשיקולים שמקורם בצרכים

האישיים שלהם. להלן הגורמים העיקריים שדווחו על ידם כמשפיעים ביותר:

1 1 .

תנאים כלכליים טובים וביטחון סוציאלי

2 2 .

גיל פרישה צעיר יחסית ותנאי פרישה טובים

3 3 .

היעדר הצורך בהשכלה ובהכשרה מקצועית כדי לשרת בקבע

4 4 .

אפשרות לעבוד בעבודות נוספות עקב מאפייני השירות

5 5 .

הרגשת שוויוניות, יוקרה והערכה חברתית

ההנהגה הדרוזית, הנוהגת להדגיש שהיא שיזמה את גיוס בני העדה לצה"ל במסגרת חוק

שירות חובה, דורשת "תמורה" בעבור השירות בצבא, מתוך מעין גישה בסיסית של נתינה

וקבלה. היחס האוהד וההערכה של החברה הדרוזית לצה"ל ולבנים שמשרתים בו מוצאים