הדרוזים בין גאוגרפיה וחברה

102

לקבוע מתי נבנה האתר הקדוש. יש הטוענים, כי יסודות הבניין הונחו במאה ה-21. נוסעים רבים,

ביניהם יהודים, נוצרים ומוסלמים, מזכירים את הקבר בחיטין במרוצת כל הדורות מאז שנת 9811

(פלאח 4791: 811). ביוזמת ההנהגה הרוחנית הדרוזית בארץ נבנו, בשנות השמונים של המאה ה-91,

). עבודות השיפוץ והבנייה נמשכו

Oliphant

חלקים חדשים על יסודות הבניין הישן (141 :7881

בימי המנדט הבריטי, אולם מרבית חלקיו של הבניין הקיים נבנו לאחר קום המדינה מתרומתם של

הדרוזים ומהקצבות מיוחדות של הממשלה.

אין בספרות עדויות רבות על תופעת העלייה לרגל לקבר נבי שועיב במאה הקודמת. המצב הביטחוני

ששרר בתקופת השלטון העות'מני מנע או צמצם את היקף העלייה לרגל. הבנייה החדשה באתר

הקבר בסוף המאה ה-91 מצביעה על תחילת התפתחות העלייה לרגל לקבר. לורנס אוליפנט

), שביקר במקום בשנת 4881, תיאר את המפגש בין הדרוזים שהגיעו מסוריה,

Oliphant

1887(

מלבנון ומארץ-ישראל כדי להשתתף בחגיגות ובטקסים שנערכו במקום. תופעת העלייה לרגל לקבר

נבי שועיב התחזקה בתקופת המנדט הבריטי. זקנים שחיו באותה תקופה מדווחים על מסעות עלייה

לרגל ועל המפגשים בין דרוזים מכל ארצות האזור בקבר נבי שועיב.

מוקדי העלייה לרגל המועדפים

חוקרים רבים ציינו כי המקומות הקדושים השונים דומים מבחינה תפקודית, חומרית וסמלית, אך

). גם

Davis

1994;

Charmichael et al.

למרות זאת ניתן להבחין בהבדלים רבים ביניהם (2 :4991

המקומות הקדושים הדרוזים דומים מבחינת זיקתם לדת, למייסדיה, לנביאיה, למפיציה ולקדושיה,

אולם הם שונים מבחינת מיקומם הגאוגרפי, מאפייניהם הפיזיים, מעמדם הדתי וחשיבותם כאתרי

או מוקדי עלייה לרגל. המאמר יתמקד רק במיון המקומות הקדושים הדרוזים על פי העדפתם כאתרי

עלייה לרגל.

סקרי השדה והתצפיות, שנערכו במקומות הקדושים השונים, מצביעים על ארבעה טיפוסים

של מקומות קדושים

מקומות קדושים לא ידועים לכלל הקהילה הדרוזית. קשה להתייחס אל מקומות אלה כאל אתרי

עלייה לרגל, כיוון שמספר המבקרים הדרוזים בהם מצומצם ביותר, ובחלק מהמקרים אפסי. מקומות

אלה ידועים בדרך כלל רק לחלק מהדתיים האדוקים ולחכמי הדת. לדוגמה, מקאם אלח'דר ליד בצת

ומזאר אלח'דר בלוד. בקטגוריה זו נכללים גם המקומות הקדושים המשותפים לדרוזים ולבני עדות

אחרות, וכן המקומות הקדושים הנמצאים ביישובים שאינם דרוזים. מקומות אלה אינם מועדפים

כאתרי עלייה לרגל, בעיקר משום שהם משותפים, ולכן לא ניתן להתפלל בהם עקב סודיות הדת

הדרוזית. כאלה הם, לדוגמה, מערת אליהו הנביא בחיפה ומערת היגון של יעקב אבינו בצפת.

קבוצה אחרת של מקומות קדושים, שמבקרים בהם עולי רגל מעטים מבני העדה, כוללת מקומות

שאינם נגישים או שקשה להגיע אליהם כיוון שאינם מחוברים באמצעות כבישים והעלייה לרגל