77 / 86
76
זהה )אם כי לא בו-זמנית( הן בבקעת הירדן והן בערבה. יתר על כן, באוקטובר 8691
החל 'פתח' ליצור לעצמו בסיסי פעולה באזור דרום לבנון )מורדות הר דוב – 'הפתחלנד'(.
אזור זה הפך לזירת פעילות חבלנית נוספת מול ישראל, כשבהדרגה, ללא קשר ליחסי
ברור כי חיסול התשתית בירדן הפך את דרום לבנון
185
ירדן–'פתח', לזירת פעילות עיקרית.
לזירת הפעילות החשובה ביותר. אך, כאמור, המעבר לדרום לבנון התבצע בשלהי 8691.
חוסר היכולת לפגוע במטרות בתוך ישראל יצר חזית טרור נוספת, פגיעה במטרות
ישראליות ויהודיות בחו"ל, בעיקר חטיפת מטוסים. גם דפוס פעולה זה החל עוד לפני
ספטמבר 0791. ב-22 ביולי 8691 נחטף מטוס אל-על לאלג'יריה. בדצמבר אותה שנה
הותקף מטוס אל-על על הקרקע בנמל התעופה הבין-לאומי של אתונה. ב-9691 נמשך גל
הפיגועים בחו"ל. אין ספק כי פעולות אלו כוונו להשגת חשיפה תקשורתית, ובכך להשיג
אך ניתן לקבוע במידה
186
את תשומת ליבה של דעת הקהל העולמית למאבק הפלסטיני.
רבה של וודאות, כי זירת פעולה זו נוצרה עקב חוסר היכולת להמשיך ולפעול ב"מתכונת
הקלאסית", קרי, פגיעה במטרות בתוך מדינת ישראל.
יש לזכור כי להסתננות מירדן היו שתי מטרות. הראשונה, ביצוע מעשי חבלה על מנת
לפגוע בשגרת החיים במדינת ישראל. המטרה השנייה הייתה לנסות לעורר מרי אזרחי
ביהודה ושומרון. חסימת הגבול, שהפכה לכמעט מוחלטת )עד סתיו 0791(, מנעה את
השגתן של המטרות האסטרטגיות שהציב 'פתח' לעצמו. בהקשר למטרה הראשונה הרי
בכל התקופה )ולמעשה עד היום( לא ננטש יישוב ישראלי כתוצאה מפעילות חבלנית.
אמנם הוא התכוון ליישובים שנמצאו
187
מבחינתו של דוד אלעזר היה זה המבחן העיקרי.
בגזרת האחריות של פיקוד צפון, אך הדבר רלבנטי גם ליישובי בקעת הירדן והערבה.
לפיכך, אין ספק כי פעולות צה"ל בחזית המזרחית בשנים אלה הן שמנעו הצלחות צבאיות
של 'פתח', שניתן היה לתרגמן להישגים פוליטיים.
581 יש לקבוע את הפגזת קריית שמונה ב-2 בספטמבר 9691 כתקרית הראשונה המציינת את תחילת
, 671-771. עוד על פעולות צה"ל בשלהי שנות ה-06 ראו: מרדכי גור,
דדו
הפח"ע מצפון. ראו: ברטוב,
, )תל אביב, 8991(, 86-49. גור החליף את אלעזר בפיקוד צפון בראשית 0791, אך בספרו
מצפון ומים
האוטוביוגרפי הוא מתאר גם את המציאות הצבאית בפיקוד צפון, בגזרת לבנון, בטרם כניסתו לתפקיד.
681 בשנים האחרונות התפרסמו עשרות מחקרים על התקשורת והשימוש בה כאמצעי לחימה של הגרילה
והטרור. על כך ראו את מאמרו הקלאסי של: יונה אלכסנדר, "טרור, אמצעי התקשורת והמשטרה",
, )תל אביב, 2891(, 662-082. יש
טרור: הסכנה, המציאות, התגובה
בתוך: רוברט קופרמן ודרל טרנט,
המכנים דפוס פעולה זה בשם "תיאטרון הטרור". על כך ראו: גבריאל ויימן, "תיאטרון הטרור: אתגרה
, )תל אביב, 4002(, 71-93.
היבטים על טרור ומאבק בטרור
הקשה של הדמוקרטיה", בתוך:
.179-177 ,
דדו
781 ברטוב,