42 / 86
41
מנת לנתק פיזית את שבילי ההסתננות. המבצע דרש כוח של קורפוס המורכב משלוש
דיוויזיות. גם תוכנית זו נפסלה כיוון שדרשה העברת כוחות נוספים לוייטנאם, ולא ניתן
ניתן לחזק את
93
היה להוציא לזמן ממושך כוחות רבים מהלחימה בתוך דרום וייטנאם.
הנחת היסוד של ווסטמורלנד, כי "ידית המחבט" היא למעשה זירת פעולה בתוך דרום
וייטנאם, בעזרת הודעתו של שגריר ארצות הברית בלאוס, אשר במזכר ששלח למזכיר
המדינה, קבע כי ממשלת לאוס טוענת כי האחריות לניהול המבצעים ב"ידית המחבט"
94
כנגד נתיב הו צ' מין היא של דרום וייטנאם וארצות הברית.
אופייה של המלחמה החל להשתנות במהלך 6691. עד שנה זו התאפיינה המלחמה כמלחמת
גרילה, כשיחידות הוייט קונג ביצעו בממוצע פעולה אחת כל שלושים יום, תוך הסתמכות
רבה על האוכלוסייה המקומית. אופי פעילות זה דרש כ-43 טון ציוד ואספקה ליום )כעשר
יתר על כן, אם הרגיש הוייט קונג כי
95
משאיות( ואין ספק כי לא ניתן היה לחסום מגמה זו.
הוא חלש באזור מסוים, או שהאספקה איננה מגיעה כנדרש, הארגון הפסיק את פעולותיו
לתקופה ארוכה יותר.
הביאה
96
הסלמת המלחמה והגברת המעורבות האמריקנית, מהמחצית השנייה של 6691,
למגמה דומה גם בצפון וייטנאם, כשהצבא הצפון וייטנאמי מגביר את מעורבותו, ולפיכך
נדרשה העברת אספקה רבה יותר וכוח אדם לאורך הנתיב, דבר שהביא להגברת חשיבותו
האסטרטגית. לאחר 8691 נוהלה המלחמה בעיקר על ידי היחידות הסדירות של צבא צפון
וייטנאם, כיוון שהוייט קונג חוסל כמעט כליל בעקבות מתקפת טט והארגון מעולם לא
הצליח לשקם את כוחו הצבאי. כ-%09 מהלחימה בכל רחבי דרום וייטנאם הייתה בידי
צבא צפון וייטנאם, כשקודם לכן התמקדו הפעולות הצבאיות רק בגזרת האחריות של
. לאחר 8691 המשיך הוייט קונג לפעול רק באזורים מצומצמים בדלתת נהר המקונג.
MR-I
לאחר מתקפת טט הודיע הנשיא ג'ונסון על הפסקת ההפצצות האוויריות בעומק צפון
וייטנאם, מלבד התחום המיידי של הגבול )עד קו הרוחב 91(, וכן המשך ההפצצות על נתיב
Ronald H. Spector,
After Tet: The
, )תל אביב, 9791(, 331. ראו גם:
חייל מדווח
39 ויליאם ווסטמורלנד,
.
Bloodiest Year in Vietnam
, (New York, 1993), 6
Sullivan to Rusk, 27/6/64,
Foreign Relations of the United States, 1964-1968 (vol. 28) – Laos
,
94
.(Washington D.C., 1998), 240
Mark Clodfelter,
The Limits of Air Power: The American Bombing of North Vietnam
, (New
95
.York, 1989), 205
69 במרץ הגיעו שני גדודי המארינס הראשונים לוייטנאם. חודשיים לאחר מכן הגיעה החטיבה המוטסת
ה-371, ובקיץ הגיעה חטיבה 1 של הדיוויזיה המוטסת ה-101 וכל דיוויזיית הפרשים הראשונה. בסוף
5691 כבר נמצאו 481 אלף חיילים אמריקניים. כשנה לפני כן הגיע מספרם לכ-32 אלף.