6 / 111
5
פתח דבר
ביום 20.2.11 החליטה כנסת ישראל בקריאה השנייה והשלישית, ברוב גדול, על קבלתו
)להלן: חוק השב"כ, החוק(. בתום דיון
1
י
של חוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002
שארך שעות ספורות בלבד במליאת הכנסת, בערבו של יום, השתנתה מפת המשפט
של ישראל באופן דרמטי: בהרף עין של מעשה חקיקה הפך שירות הביטחון הכללי
של ישראל )להלן: השירות או שב"כ( מארגון שבעשרות השנים מאז היווסדו פעל ללא
תשתית משפטית שלמה וסדורה, לארגון שבסיסו המשפטי מוצק ומסגרתו ברורה.
בנסיבותיה המיוחדות של מדינת ישראל, ובייחוד על רקע ההיסטוריה הבעייתית של
השירות בשאלות של כיבוד חוק, לא היה זה שינוי מובן מאליו, ומשקרה, שיקף את
סיומו של תהליך ארוך של הבשלה, הפנמה ויישום, שהיה בהם כדי להשפיע השפעה
ניכרת על אופן התנהלותו ואף על מסכת ערכיו ותרבותו הארגונית.
השינוי החוקי האמור והתמורה הארגונית שבאה בעקבותיו לא התרחשו בהרף עין
של ישיבה אחת במליאת הכנסת. להליך החקיקה הפורמלי קדמה הכנה רבת היקף
שארכה שנים ארוכות. העבודה החלה בין כותלי השירות כ-31 שנים קודם לכן,
בשלהי שנת 8891 במסגרת של בדיקת היתכנות פנימית, נמשכה במשותף עם משרד
המשפטים ובתיאום עם משרדי ממשלה נוספים, נדונה בוועדות בבית המחוקקים
והסתיימה במעשה החקיקה בכנסת. לתהליך כולו הייתה השפעה לא רק במישור
המשפטי. הדינמיקה שלו השפיעה על הקיים במעגלים רחבים שהתבטאו במודעות
לערכי הדמוקרטיה ולשלטון החוק, בשינוי "כללי המשחק" והאקלים הארגוני, ובהבנה
אחרת של מערכת היחסים שבין הארגון לעובדיו, בין הארגון לסביבתו, בינו ל"יריביו",
ובהיבט הכולל – ביחס שבין תפיסת צורכי הביטחון מול העקרונות של שלטון חוק.
החוק התקבל בכנסת בעיצומה של המלחמה בטרור הפלסטיני האכזרי שהיכה באותם
ימים בחברה הישראלית ללא רחם. השירות, בתוקף אחריותו, נשא על כתפיו נתח
מרכזי וכבד מנטל הלחימה. העובדה שעיקר תשומת הלב הארגונית הייתה מרוכזת
ביעד העיקרי של הצלת חיי ישראלים לא פגמה בהכרח להשקיע קשב ניהולי לא מבוטל
1 ס"ח 3281, התשס"ב-2002 )20.2.12(, עמ' 971. עותק ממנו מצורף בנספח.
"ויהיו משרתים... בירושלים ויעמדו כמשפטם על עבודתם"
)דברי הימים א ו יז(