מקום לזיכרון

מקום לזיכרון

במכתב לראש העיר כתב חתנו של המשורר, שהמשפחה מבקשת להקצות

135

לרעה".

מקום לגינה קטנה בשטח הקבר, כיוון "שבכבדנו את המשורר, מן הראוי הוא לכבד

במידה ידועה את רגשות בני המשפחה הקרובים לו ולא לדקדק במידת השטח".

וילנסקי מחה על כך, שלפי התכנית, לא התאפשרה גישה ישירה לקבר, וכדי להגיע

אליו יש לעבור על פני קברים אחרים. למעשה, מיקום המצבה וגובהה הקנו לה שליטה

טופוגרפית ונראות בולטת בנוף הזיכרון המקומי: על פי דבר, מיקום הקבר היה "על

ובהודעה הרשמית של העירייה נמסר כי

136

גבעה המשקיפה על פני כל בית הקברות",

137

"הקבר נשקף על פני שדרת הקברים של ה'פנתיאון' התל-אביבי".

בעוד שוילנסקי מחה על מה שנראה לו כזילות זכרו של חותנו המשורר, התלונן זאב

138

גלוסקין על כך שקברו של המשורר מנע גישה לחלקת הקבר שרכש לעצמו ולאשתו.

לטענתו, לא רק שקברו של טשרניחובסקי נכרה לפני הגדר של אחוזת הקבר שלו,

מבלי שהנהלת בית הקברות ביקשה את הסכמתו, אלא שהמצבה על קברו של המשורר

בצורת "גוש אבן בגובה 77.1 מטר" עתידה להסתיר את המצבה שתיבנה על קברו ועל

קבר אשתו, דבר שהוא בבחינת "עוול ממש". גלוסקין דרש לשנות את תכנית המצבה

באופן שהיא תהיה "לכל היותר בגובה של מטר אחד".

המצבה לא הייתה מוכנה לקראת הטקס שנערך לציון יום השנה הראשון למות

המשורר. בידיעה בדבר נכתב כי למרות פניותיהן של המשפחה ואגודת הסופרים,

ודומה שהיא ניערה חוצנה מהקמת

139

סירבה העירייה לערוך תחרות להקמת המצבה,

המצבה. צבי קרול כתב בדבר על כך שתל הקבר חשוף כמו ביום הקבורה: "עיריית

: בתגובתה, הודיעה

140

תל אביב מזה ואגודת הסופרים מזה – ומצבה על הקבר אין".

אגודת הסופרים, שהקבר מכוסה בפרחים וצמחים וכי העירייה פועלת להקמת

על מלאכת הקמת המצבה, הבנויה אבן גזית מאזור הקסטל, הופקדה

141

המצבה.

מחלקת האדריכלות העירונית. בנובמבר 4491 התברר כי יציקת היסודות למצבה

התעכבה, משום שהמשפחה ביקשה שהות להכנת קופסה, שתכיל את כתבי המשורר

531 א' לוינסקי לישראל רוקח, 2 באוגוסט 4491, אהת"א, 9673-4.

631 דבר, 71 באוקטובר 3491, עמ' 1.

731 "עם גלוי המצבה על קבר טשרניחובסקי", ללא תאריך, אהת"א 9673-4.

831 ז' גלוסקין לחברה קדישא, 82 בנובמבר 4491, אהת"א 8083-4.

931 דבר, 4 באוקטובר 4491, עמ' 1.

041 צ' קרול, "אל שאול בכינה", דבר, 6 באוקטובר 4491, עמ' 2.

141 דבר, 31 באוקטובר 4491, עמ' 6. ראו תגובה: "כבוד המשורר והאמת", דבר, 1 בנובמבר

4491, עמ' 4.