14 / 86
12
ההתחממות הגלובלית תביא לעליית מפלס פני האוקיינוס העולמי, ההתייבשות תכה באזורים שהם
ממילא יבשים, וגם ביבשים למחצה. לגורמים הללו אין סקאלת הזמן מוגדרת, אמינה וקבועה, שכן
מדובר בשינויים אטיים ולא בהכרח עקביים. עם זאת, שילובם במציאות הקשה של מרבית מדינות
העולם העניות, המשוסעות, המסוכסכות והתלותיות הופכת, כבר כיום את שינויי האקלים לזרזים
של תהליכים כלכליים, חברתיים, פוליטיים וגאופוליטיים רבים.
לשינויי האקלים יהיו השלכות רבות: קרחונים יומסו והמים יציפו את אזורי חוף וימליחו את
האקוויפרים החופיים; תגבר ההתאדות, ירד מפלס המים העיליים והרכב המים ישתנה; תתפשט
תופעת המידבור; ייפגע ענף החקלאות; ייגרם מחסור במזון ומחיריו יאמירו; ניתן לצפות למאבק על
המקורות השונים שיהיו במחסור גובר; אוכלוסיות רבות ייעקרו מבתיהן; יורגש צורך ביותר מקורות
אנרגיה )בשל המחסור הצפוי במים, בגלל הגברת הצריכה בחשמל לקירור, לשאיבה, להובלה ולהתפלה
של מים(; ענף התיירות ישנה פניו – תיירים יימנעו מלבקר באזורים מוכים; מצבם הבריאותי של
מיליוני אנשים ייפגע; וייתכן שישתנו נתיבי התחבורה העולמיים )סופר 1102(. במידה מסוימת ניתן
אף לצפות לשינויים גאופוליטיים מרחיקי לכת: הגברת תנועות בדלניות, אירידנטיות, התפרקות
מדינות קיימות ויצירת חדשות, וגם שינויי גבולות )ברקובסקי וסופר 3102(. אשר למצרים, לשינויי
האקלים עלולות להיות ארבע השלכות ישירות:
1 .
. עד שנות האלפיים הסתכמה
פגיעה בכלכלה עקב עליית מפלס מי הים והקטנת ספיקת הנילוס
המגמה של עליית מפלס פני הים במזרח התיכון בכ-1 ס"מ לשנה. בעשור הראשון היא התמתנה
לרמה של 5.0 ס"מ לשנה. עם זאת, הדלתא של מצרים מושפעת מתהליכים גאומורפולוגיים
מעוררי דאגה. בשל סכירת הנילוס הצטמצם הסחף הרב, שבין היתר הזין והרחיב את אזור
שפך הנילוס לים. החול, הנסחף לאט עם זרמי ים חופיים, "מקל" על מי הים התיכון לכרסם
משטחה. דבר זה מלווה בהמלחת האקוויפרים החופיים. איור 3 מדגים את התוצאות הרות
האסון של עליית פני הים התיכון. עלייה בחצי מטר תגרום להצפת שטח של כ-008,1 קמ"ר,
שכיום חיים בו כ-8.3 מיליון בני אדם. הצפה שגובהה מטר תחייב פינוי של כ-6 מיליוני מצרים.
אזור זה הוא אלפי שנים עתודת העיבוד החקלאי של מצרים, והוא פגיע מאוד לעליית פני הים.
עלייה של 1 מטר בגובה פני הים תגרור פגיעה בכ-%01 אחוזים משטח החקלאות במצרים
(. איור 4 מלמד עד כמה גבוה שיעור זה בהשוואה לפגיעה
Chen, McCarl and Chang
2012)
הצפויה במדינות אחרות, אך לא חושף כי ב-%01 האלה מגדלים הרבה יותר מעשירית מכל
הגידולים החקלאיים במצרים. כמו כן, השטח שלא יוצף בפועל יושפע בעקיפין ולא יוכל לשמש
לחקלאות בשל חדירת מים מלוחים לאקוויפרים. לפי הערכות שונות, עם הצפת האזורים
החקלאים באזורי הדלתא תיפגע עד רבע מהתוצרת החקלאית המצרית.