Background Image
Next Page  39 / 44 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 39 / 44 Previous Page
Page Background

38

אשר לפרויקטים הכלכליים המשותפים, יש בהם שהובילו לתנופה כלכלית בירדן והביאו תעשיינים

ישראליים להעביר חלק מפעליהם לממלכה. היקפי הסחר בין המדינות מתבטאים בכמה מאות

מיליוני דולרים בשנה בממוצע. אין זה הרבה בהשוואה להיקפי הסחר של ישראל עם מדינות אירופה

או עם ארה"ב, שמסתכמים בעשרות מיליארדים. עם זאת, קשה להצביע על ההיקף המדויק, שכן

רוב הסחר מתבצע דרך צד שלישי, כדי שלא לאיים על קשרי המסחר לנוכח המתיחות הגאופוליטית

והלחץ הפנימי והחיצוני על ירדן.

יחסי התחבורה בין שתי המדינות מתבטאים כיום בעיקר בשימוש של ירדן בנמלי ישראל – הפניית

משאיות לנמל חיפה או אשדוד. בכך מתקצרת דרכה לשווקיה בארה"ב ובאירופה. אולם, בשל חשש

מפגיעה כלכלית בנמל עקבה ובגלל עלויות יקרות יחסית של נמלי ישראל, ירדן ממעטת לנצל את

האפשרות הזאת, אך כן משתמשת בתוואי המוצע לשם שינוע סחורות של הצד השלישי. כך ב-3102

נודע על סחורות מעיראק שהועברו דרך ירדן לנמל חיפה, ומשם לטורקיה ולמדינות אחרות.

ענף התעופה הירדני מורשה להשתמש במרחב האווירי של ישראל, ולהפך, אך לישראל אין תועלת

רבה בפתיחת המסלול מזרחה, שכן שמי סעודיה, עיראק וסוריה סגורים בפניה. ישראל יכולה

להשתמש בנמל עקבה ובנמל התעופה שבה בעת העומס בנמלי אילת.

בזכות הסכם השלום זכה ענף התיירות לתנופה ניכרת. הנהנים ממנו הם שני הצדדים, שכן תייר

)בדגש על צליין( יעדיף חוויה משולבת בשתי המדינות. אלפי תיירים ישראלים מבקרים בירדן מדי

שנה. אלפי סטודנטים פלסטינים וישראלים לומדים בה. לצדם יש לציין את עולי הרגל המוסלמים

שיוצאים דרך ירדן למקומות הקדושים של מכה ומדינה.

מן הסקירה יובן, כי הפרתו של ההסכם אינה כדאית לשום צד והמשכיותו מועילה לשני הצדדים.

עוד ברור מן הסקירה שפתרון הבעיה הפלסטינית הוא הנושא העיקרי הקובע את מערכת היחסים

בין שתי המדינות.

יחסי ירדן-ארה"ב

לאורך ההיסטוריה הקצרה יחסית של קיומה הוכיחה ירדן כי אין בכוחה להתקיים בלי פטרון חזק

בזירה הגאופוליטית. עד שנות החמישים היו אלה הבריטים שפרסו את המטרייה הדיפלומטית

והכלכלית מעל הממלכה. עם ביטולו הרשמי של חוזה ההגנה האנגלו-ירדני ב-7591 ביקשה ירדן

לגייס את תמיכתה של ארה"ב. לוושינגטון היו אינטרסים רבים לבסס אחיזה באזור עשיר זה

במקורות אנרגיה, בייחוד לנוכח הצלחתה של ברית המועצות להכניס את מצרים וסוריה תחת

השפעתה.