Background Image
Next Page  20 / 36 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 20 / 36 Previous Page
Page Background

19

בסיס ימי משולב על מדף היבשת

בשנת 9991-0002 פנה חיל הים למנהל מקרקעי ישראל בבקשה להכין בדיקת התכנות להקמת

בסיס ימי בלב ים. בנימין איזק חבר למהנדס הימי ד"ר אהוד מחרז מ"כרמל הנדסה בע"מ" וביחד הם

הכינו עבורם הצעה לבניית בסיס ימי משולב הבנוי משובר גלים קונבנציונלי בצורת אטול ומתחם

מרכזי, בצורת גשר דו קומתי על גבי קאיסונים )איור 5(.

הבסיס הימי משמש מספר מסגרות צבאיות שההפרדה ביניהן מושגת על ידי חלוקת המעגן למעגני

משנה, על ידי מתקן מרכזי. הבסיס ימוקם בלב הים על המדף היבשתי בעומק של כ-02 מטר

ובמרחק של כ-000,2 עד 005,2 מטר מן החוף. הקשר לחוף יהיה באמצעות גשר. הוצעו ארבעה

אתרים חלופיים: )א( מול חופי עתלית; )ב( מול ראש הכרמל; )ג( מול חוף עכו; )ד( מול תחנת הכוח

חדרה )בחלופה זו ניתן להשתמש במזח הפחם כדרך גישה(.

(

Caissons

המתחם המרכזי מוקף שובר גלים היקפי קונבנציונלי הנתמך כלפי פנים על קאיסונים )

מרחביים מודולאריים גדולי ממדים )הרחבה על קאיסונים אצל וייס 4102(. הקאיסונים אמורים

לשמש כפונקציות שירות ואחסנה. גובה המבנה הימי מעל פני הים הוא כ-01 מ', התואם לגובה

הגלים המרבי באזור זה. החלל העליון של הקאיסונים משמש לאחסון )מאגרי מים, דלק, מחסנים

ושירותי אחזקה(. על שובר הגלים יסללו כבישים ורחבות עבודה.

על הקאיסונים ממוקמים המבנים העיליים המופנים כלפי פנים ותומכים גם כן את החלק העליון של

שובר הגלים. המבנים משמשים למשרדים, מפקדות, מחסני פלוגות, בתי מלאכה וכד'. במרכז המעגן

יבנה קומפלקס, גם הוא על הקאיסונים, בשטח של כ-58-59 דונם, מעל לרציפי עגינה של כלי שיט

תת-ימיים. על ידי כך תיווצר הגנה מירבית מכל הבחינות.

הפלטפורמה העליונה, בצורת גשר דו קומתי, אמורה לשמש לאחסון כלי שיט וציוד, אולמי אימונים

ואולמי ספורט. מעל הפלטפורמה שטחים פתוחים לפעילות גופנית, מסדרים, כינוסים וגנים. סביב

שטחים אלו יבנו פונקציות ציבוריות כמו חדרי אוכל, אולמי הרצאות, מועדונים ועוד. הקומות

העליונות ישמשו כמשרדים, מפקדות, כיתות הדרכה ולמגורים. בקומפלקס ישולבו מנחתי מסוקים,

מגדלי פיקוד, בקרה ופיקוח. לפי הצורך ניתן להקים עוד מספר מגדלים בחלל הפנימי של הקומפלקס.

ההצעה הוצגה בפני חיל הים והתקבלה בהתלהבות. התכנית נשארה בגדר בדיקת היתכנות ראשונית.

פיתוח הרעיון נעצר לתקופה ארוכה עד שנת 1102.