12 / 38
11
החקלאות – אבן יסוד בביטחונה של ישראל
להלן צרור מכתבים שקיבלתי אחרי פרסום הכתבה
מכובדי,
היטבת לתאר במאמרך את חשיבותם של החקלאים למדינה, לחברה ולתרבות, ואציין כאן רק את
חשיבותה לחיי משפחתנו. שום דבר לא יוכל להחליף את החוויה של השכמה ליום חדש בשדה, את
ריח האדמה הנהפכת בלהב המחרשה ואת היבול המקדם את פניך לאחר כל העבודה שהשקעת
בגידולו. הקשר עם האדמה חיזק גם את הקשר שלנו עם ארץ ישראל. כל צאצאי המשפחה חיים
בארץ, שירתו את המדינה גם מעל הנדרש, עובדים קשה ותורמים ככל יכולתם לחברה. בנשמתי
נשארתי חקלאי, וכאשר אני נשאל מהי חקלאות בשבילי: האם עיסוק או דרך חיים – אני משיב:
"לא זה ולא זה – עבורי החקלאות היא החיים עצמם".
בהוקרה
* * *
כתבתך לחקלאי ישראל הייתה בעבורי נקודת אור במנהרה אפלה במדרון שבו אנו חקלאי ישראל
שרויים. הצלחת בכישרון רב ובדייקנות לשרטט מצב החקלאות והחקלאים במדינה כיום.
בזמנו תקפתי את כתבותיו של נחמיה שטרסלר ב"הארץ". ראיתי בכתבות חוסר הבנה ואף הסתה,
לכתוב משפט, ..."לכם העלו את מחיר המים במקלחת? ולחקלאים ממשיכים לסבסד מים...". הזמנתי
אותו לבקר ולבחון את ההשקעות הרבות שעשינו לייעול וחיסכון במים, הכיצד חקלאי שבקושי מרוויח
יבזבז מים? אך לא נעניתי )ובכעסי ביטלתי מינוי רב שנים ל"הארץ"(.
למאמרך הטוב הייתי מוסיף את העובדה של השימוש במים מטוהרים לחקלאות שהשימוש בהם
עולה מדי שנה, וכן את העובדה של מספר המועסקים הרבים המתפרנסים סביב החקלאות.
* * *
שלום לך
קוראים לי אורי אני חקלאי בערבה דור שני במושב חצבה, אבי ממייסדי המושב. קיבלתי את מכתבך
בעקיפין, שהרי הוא נפוץ לכל עבר בעדתנו החקלאים.
אני מודה לך על התמיכה ולא יכול לדמיין שממשלת ישראל תנקוט ולו צעד וחצי צעד מהמלצותיך,
אבל אולי הציבור כך לאט לאט, יחזור להעריך את החקלאות והחקלאים כמו שהעריכו אותם אז
כשהייתי ילד ובגאווה סיפרתי שאבי חקלאי בערבה.
תודה על תמיכתך
בברכה, אורי