שינוע צהל בעיתות חירום

התשתית התחבורתית והביטחון הלאומי בישראל

התשתית הפיזית של מדינת ישראל מציבה בפני מקבלי ההחלטות אתגרים לא פשוטים: מדינה

ללא עומק אסטרטגי, הסתברות גבוהה למלחמה בשתי חזיתות ויותר, גבולות שאין להם יכולת

לסייע למאמץ ההגנה, מעטים מול רבים – יתרון מוחלט של הערבים בכמות כוח האדם והמשאבים

הטבעיים, כמו גם ההבנה כי המלחמה היא א-סימטרית ומאפשרת הפסד רק לערבים.

תפיסת ההפעלה שהתגבשה לגיוס כוחות המילואים הגדולים במצב חירום נשענת על שימוש נרחב

במערכת הכבישים במדינת ישראל ככלי מרכזי להובלת כוחות צבא. כוחות צה"ל עושים שימוש

נרחב בצירי התנועה העירוניים והבינעירוניים לשם הנעת גייסות בין הזירות ובין הגזרות בהתאם

להתפתחות המלחמה.

המסקנה המתבקשת היא ש"למערכות התחבורה יש השפעה מכרעת על רמת הביטחון הלאומי"

(משרד התחבורה 7002: 42). המיצוי המקסימלי של תשתית הכבישים במדינת ישראל, כמו גם של

שאר הפלטפורמות המיועדות לשינוע, הוא כורח של המציאות הביטחונית, ומכאן שאלה מהווים

נדבך חשוב ומשפיע על הביטחון הלאומי.

תשתית הכבישים במדינת ישראל

Bystrov and

אוכלוסיית ישראל תמשיך לגדול ותגיע עד 5102 אל מעבר השמונה מיליון תושבים (

). לצד גידול זה צפויה רמת המינוע להגיע לכדי 063 כלי רכב פרטיים ל-000,1 נפש.

Soffer

2012

במקביל לגידול בשני אלה, כמו גם בהיקף המועסקים, יגדל הביקוש לנסיעות הרבה מעבר לגידול

באוכלוסייה (משרד התחבורה 9991) (איור 2).

הגידול באוכלוסייה, בתעסוקה ובמינוע לא יהיה אחיד בכל הארץ. בהנחה שפיזור האוכלוסייה יהיה

דומה למצב כיום, תגדל בהתמדה "מדינת תל אביב", כלואה בין אשקלון, חיפה וירושלים. כאשר

כל המרחב יהפוך לפרבר תל אביבי אחד גדול הוא יגרום לגידול נוסף בהיקף התנועה הפנים גושית

(איור 3). אוכלוסיית המיעוטים במרחב העוטף את באר שבע, בגליל, במשולש ובוואדי ערה תמשיך

Bystrov and

לגדול בקצב גבוה, ותגרום גם באזורים אלו ליצירת פרברים ולתנועה פנימית רבה (

Soffer

2012

המשמעות המרכזית מפיתוח האוכלוסייה ופרבור האזורים שהוצגו הוא, כי יידרש שינוי בתפיסת

מדינת ישראל לגבי "רשת הדרכים הארצי" ומה ניתן לכלול בה. כבישים כמו 2, 02 ו-4 אשר מוגדרים

עדיין ברשת הצירים הארצית, יהפכו עד שנת 0202, ואולי גם קודם לכן, לכבישים הנמצאים בלב

ליבו של המרחב העירוני. התנועה בהם תהיה איטית ותותאם לעומסי התנועה הגדולים שייווצרו