40
את השלום הרופף בין שתי המדינות וסיני כחיץ בין שתי המדינות. לעומת זאת, אי-ההתערבות
בנעשה בחצי האי יכול להוביל להחמרת הסוגיה. אחת ההתפתחויות ההיפותטיות היא התנתקותה
של סיני ממצרים והפיכתה למדינה, או כאילו-מדינה נוספת, שמיקומה הגאופוליטי בצומת בין
שלוש יבשות תחייב התייחסות גלובלית.
בו אנו דנים, יכולה מצרים
Pax Climatica
אבל תיתכן חלופה שונה לגמרי לנאמר למעלה. במסגרת
להגיב באופן שונה. מצרים היא החזקה במדינות אגן הנילוס. היא גם חזקה מכל שכנותיה ממערב.
היא תוכל להשתלט על כולן גם יחד אם יחסרו לה המים והשטח להאכלת עשרות מיליוני תושביה.
דבר זה יתאפשר גם ללא כיבושים, אלא בייזום הפיכות צבאיות אצל שכנותיה הקרובות והרחוקות.
בכל מקרה, מצרים תהיה מדינה אגרסיבית יותר מאשר היא מצטיירת בהווה. כאמור, היא תגלה
הרבה יותר עניין במתרחש באגן הנילוס ובאפריקה הצפונית מאשר בלבנט או בכל מקום אחר.
אם תעשה כך, תשיג מצרים את המים החסרים, תוכל להפנות משאבים לסכירת הדלתא העולה,
והמדינות העניות והחלשות בדרום הנילוס תשלמנה את מחיר שינויי האקלים.
לסיכום הנושא, אוכלוסיית מצרים, שכבר כיום מונה כ-28 מיליון נפש, ושרק תלך ותגדל, לא
תוכל לקיים את עצמה בשטח המצטמצם הראוי למחייה, עם כמות המים הזמינה שהולכת וקטנה.
התפלת המים, הגנת החופים מפני הצפה ושאר הפרויקטים עתירי משאבים, היכולים לסייע למצרים
להתמודד עם אסונות הנובעים משינויי אקלים, כמעט ובלתי ישימים במדינה מתפתחת זו. חשוב
להדגיש שוב, שבעיותיה של מצרים לא נובעות משינויי האקלים בלבד. הדינמיקה של ההתפתחות
הייתה ידועה כבר זמן רב. עם זאת, בכוחן של סיבות אקלימיות לשמש זרז להקצנת התופעות
הקיימות ולגרום להתדרדרות נוספת של מצרים לתוך אנרכיה דמוגרפית, כלכלית וגאופוליטית.
Pax Climatica
סוריה ו-
אפילו בהיעדר החמרה בתנאי האקלים, מצבה הגאופוליטי של סוריה הינו מורכב ביותר. הקרע הבין-
עדתי במדינה גובר, מעמדה הגאופוליטי שנוי במחלוקת אפילו בקרב מדינות ערב, בעיות כלכליות
(בין היתר צמצום עתודות הנפט), דמוגרפיות, מחסור באנרגיה, ובעיקר – התדלדלות האקוויפרים
ומחסור חמור במי-הפרת, מציבים בפני דמשק מכלול בעיות כמעט בלתי פתירות. התחממות,
התייבשות ומחסור במים כתוצאה משינויי האקלים הופכים את עתידה של סוריה לקשה עוד יותר.
מצבה של סוריה בנושא המים עומד על גבול הקטסטרופה. סוריה נמצאת במשבר מים קשה, דבר
שינויי האקלים רק גורמים
131
התורם להכבדה במצבה הכלכלי וכתוצאה מכאן גם הגאופוליטי.
Daoud, M. 2008. Water Use Efficiency for agricultural purposes in Syria. In
AARINENA Water
131
Use Efficiency Network Proceedings of the Expert Consultation Meeting 26-27 November 2006
, ICARDA
(International Center for Agricultural Research in the Dry Areas), Aleppo, Syria, 155-162.
i