112
הרשו נא לי לקבוע, כי מי שיספח את יו"ש ועזה לישראל, או רק את יו"ש, מביא לסופה
של ישראל הציונית, ואיש כזה, גם אם הוא מצהיר כי הוא מהימין הקיצוני, הוא אינו אוהב
אטינגר ואדלשטיין, אני חוזר ואומר לכם – מי שרוצה
ישראל אלא רוצה להביא לסופה.
!
בכל ארץ ישראל אינו ציוני, הוא אויבה של הציונות
העברת נתונים שגויים כאלה היא אף מעשה חמור, כי מי שממעט בזדון בנתוני האויב,
בהנחה שהם יאומצו על ידי גורמי הביטחון, עלול להביא על צה"ל אסון, אם יידרש
להיכנס בשנית או בשלישית לעזה ויגלה כי מספר התושבים שם גבוה יותר ממה שאטינגר
סיפר לו.
אך לעניין זה אינני מודאג – מערכת הביטחון כולה מכירה את נתוני האמת, ואיננה
מתייחסת לנתוני אטינגר. מה שחמור הוא שאדלשטיין בחר דווקא בו כמי שינפק לו את
הנתונים להסברה.
אם לא שכנעתי בכך עד כה, אביא דוגמה אחרונה, שהיא כמותית ולכן עשויה לשכנע את
מי שעדיין נאחז בנתוני אטינגר.
לפי האתר, "חל גידול של %54 במספר הלידות השנתיות היהודיות בין 5991 (004,08)
ל-8002 (000,711). כמו כן חלה התייצבות במספר הלידות השנתיות הערביות באותן
שנים (000,93 ב"קו הירוק").
זהו משפט דמגוגי. הבה נבחן אותו: אכן, ב-8002 נולדו 334,711 יהודים, אבל באותה השנה
מתו 172,53 יהודים, כלומר נותרו נטו 202,28 יהודים (זה ריבוים הטבעי). באותה השנה
אכן נולדו 054,93 ערבים ומתו 489,3. יש לדעת שרוב האוכלוסייה הערבית בישראל,
בשטחי הרשות הפלסטינית ולמעשה בכל המזרח התיכון היא של ילדים ונוער, ולכן שיעור
התמותה בקרבם נמוך מאוד. סה"כ תוספת האוכלוסייה הערבית ב-8002 הייתה אפוא
664,53 נפש.
מסקנה: תרומת היהודים לגידול האוכלוסייה בישראל מריבוי טבעי עמדה על %9.96,
בעוד משקלם באוכלוסייה %08 לערך. ואילו הערבים, שמשקלם באוכלוסייה ב-8002 היה
רק %2.02, תרמו ל-%03 של הגידול באותה השנה.
. למותר לציין מה
שיעור היהודים בארץ יורד ושל הערבים עולה
קל אפוא להיווכח, ש
ערכם של סיפורי אטינגר-אדלשטיין. ועל חומר מופרך זה מתבקשים ישראלים להתבסס
בבואם להתדיינות עם עמיתים בעולם.